חכה עד שאתה מסיים י"ב ואז אחרי ארוחות בצבא תשתנה לך נק' המבט
משאני בכיתה א' (אני עכשיו סיימתי י"א) 4 פעמים בשבוע אני אוכל צהריים אצל סבתא שלי שגרה קומה מתחתיי בבניין, זה סידור קבוע, אני בא אליה, אוכל, מדבר והולך הביתה. מאוד נהניתי מהאוכל שלה, גדלתי עליו. ואני מאוד מאוד אוהב אותה והיא באמת אחת משתי הסבתות הכי טובות בעולם (בסמוך לסבתא השנייה, אני נמנע מלהשוות), באמת אישה חזקה, תומכת, אוהבת ללא תנאי, מקשיבה ובעלת חכמת חיים מטורפת ותרומה אינסופית לכל מי שהיא בסביבתו!
ואז התחילה הבעיה, בקורונה נמנענו (אני והאחים שלי) מלאכול אצלה צהריים כי לא רצינו לסכן אותה, אכלנו בבית ואבא ואמא שלנו בישלו (יצא לי גם פעם אחת להכין אוכל) וכולנו מאוד נהנינו. באותה תקופה הרגשתי שאני אוכל אוכל הרבה יותר טעים, בפער, אבל עדיין מאוד אהבתי את האוכל של סבתא (מהזיכרון שלי).
ואז נגמר הגל הראשון וחזרנו לאכול אצלה, גיליתי עד כמה אי אפשר להשוות בכלל בין האוכל שההורים הכינו לאוכל שלה, מבחינת טעם, מרקם וכאלה, ההורים פשוט מכינים אוכל ברמה של מסעדה (הפתיע אותי מאוד).
בתקופה האחרונה יצא לי להימנע כמה פעמים מלאכול אצלה לטובת אוכל ממסעדות/מההורים, ושם לב שיש מצב שמידי פעם היא מבחינה בזה (אם כי ממש לא הרבה)...
אני מרגיש כל כך רע על זה, אני מת עליה והכי בעולם לא רוצה להעליב אותה, היא סבתא שלי ואני סופר מעריך אותך על כל מה שהיא עושה עבורי....
מה אני צריך לעשות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025