אני בחור טוב ורוב הזמן שקט. יש לי מידיי פעם התפרצויות זעם ושמתי לב שברוב המקרים הם קורים עקב זלזול בי, בין אם זה שיחה בין שניים או בין אם זה לפני שומעים אחרים.
הכוונה שלי בהתפרצות זעם זה ממש זעם בלתי נשלט, אנשים ממש מפחדים אעפי שאני לא אדם שנראה מפחיד.
הכוונה שלי בזלזול זה לא משהו סתמי, עקיצה חברית, אלא ממש התנהגות לא הולמת (אמירה או התנהגות מקוממת) או משתיקה.
אני מנסה לתקן אתזה. אני מודע לזה במאה אחוז וגם מודע לנזקים (לעצמי, ליחסים עם אנשים, לסביבה).
יש הרבה שאני סוחב גם מהבית (גם לאמא היו התקפי זעם דומים) וגם מהחיים (אולי אני ככ רגיש לנושא כי כשהייתי צעיר יותר היו מזלזלים בי ולא הייתי מגיב ולכן כנראה היו ממשיכים בזה). חשבתי כיצד אפשר להגיב לדברים הללו מצד אחד בתקיפות ואסרטיביות ומצד שני בפרופורציה. מן הסתם שצריך להקיף את עצמי באנשים מתאימים אך יש חוגים אחרים כמו עבודה, חבר של חבר, משפחה ואפילו שירות לקוי (ניסיונות כסתח והתחמקות מהחוק).
אני יודע שצריך להעמיד לפעמים אנשים במקום אבל אני מנסה גם למצוא את הדרך הנכונה לזה (גם לי וגם לסביבה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות