יש לי חבר שאני מאוד אוהבת אנחנו ביחד כבר 4 חודשים,במשך התקופה הזו היינו (לדעתי) די מרוחקים,אם זה בגלל הקורונה ואם זה בגלל עומס בלימודים אבל זה ככה שהיינו נפגשים כמעט רק בסביבת העבודה(משמרות ביחד,לפני ואחרי) והיו פעמים בודדות שבאמת נפגשנו.
לפני כחודשים בערך סוג של רבתי איתו על זה שניסתי להיפגש איתו במהלך התקופה וכל פעם הוא דחה את זה אבל מצד שני היה נפגש הרבה עם חברים שלו, נפגעתי ממנו ודיברתי איתו על זה, הוא לגמרי הצדיק אותי ביקש סליחה אמר מילים יפות והשלמנו . אבל גם אחרי זה בקושי הרגשתי שינוי כי באותו שבוע כן נפגשנו וגם שבוע לאחר מכן אבל זה חזר לאותו מצב ובאופן כללי די התרחקנו היינו מדברים פחות בוואטספ ונפגשים רק בעבודה.
לא אמרתי כלום כי חיכיתי שהוא יציע או ידבר על זה אבל באיזשהו שלב נמאס לי אז יזמתי איתו שיחה נורמלית לפני שזה יצא לי בעצבים ,שאלתי אותו אם זה בכלל הפריע לו והוא אמר שכן ושהוא מאוד שם לב לזה אבל מהצד שלי הוא פשוט לא אומר כלום ונפגש עם חברים שלו אז מה אני אמורה לחשוב, הוא שוב הסכים איתי ודיברנו.
לאחרונה הוא התחיל לדבר יותר עם בנות שהוא הכיר, כשהכרנו לא היו לו ידידות והשבוע ראיתי שהוא מדבר עם משהי בוואטספ עכשיו ברור לי שאין בינהם כלום לא אכפת לו שאני אסתכל כל השיחות וגם יש לה קטע עם חבר אחר שלו, אבלהקטע הוא שזה לא לעניין שהוא פתאום מדבר בוואסטפ עם מישהי בזמן שאנחנו התרחקנו מאוד ושהוא יוצא עם חברים ונמצאות שם ידידות שלו (שוב את כולן הוא הכיר לאחרונה) בזמן שאותי הוא בקושי רואה או מנסה לראות, יצאה לי קצת קנאה כששאלתי אותו מי זאת והוא הבהיר לי טוב מאוד שאין שם כלום ושהוא אוהב רק אותי.
הוא קצת השתנה בתקופה הזאת ואני לא ממש אוהבת את זה.
כשאני נמצאת איתו לבד אני באמת בעננים(אהבה ראשונה) ומרגישה את זה גם אצלו אבל כשאנחנו לא זה ממש קשה ואוכל אותי מבפנים.
אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות