יש לי בעיה מטורפת של לחץ במבחנים.
למשל, היום הייתה הבגרות במתמטיקה. זה קורה לי לפני כל מבחן במתמטיקה, שבוע לפניי יום הדין אני שוקעת בחתיכת דיכאון...
לא יוצאת מהבית, בוכה כל היום. ומילא הייתי לומדת... אבל לא! אני כל השבוע-לפני-מבחן רק במחשב או במיטה. ממש דיכאון אמיתי. לא רוצה לצאת מהחדר ולא רוצה לאכול. עוברות לי לפעמים מחשבות אובדניות בראש.
וכל פעם שאני במשבר הזה, אני משכנעת את עצמי שזה לא בגלל המבחן, שהחיים שלי באמת כלכך מסריחים וגרועים. אבל תמיד (תמיד!) איך שהמבחן נגמר אני חוזרת להיות שמחה ומבינה שזה היה בגלל שיש לי חתיכת חרדת מבחנים מטורפת ומשתקת.
אני לא יודעת מה לעשות,
אמא שלי תמיד מייעצת לי "זה רק מבחן" , "זה לא חשוב", "העיקר שניסית ולא נורא להיכשל". אבל היא לא מבינה שאני יודעת שזה רק מבחן. ולא אכפת לי להכשל במבחן המזורגג הזה. אם היה אכפת לי הייתי פאקינג יושבת על התחת ולומדת אליו.
לא אכפת לי מהציון, אני יכולה לקבל 30 או 100 ואני ארגיש אותו דבר.
אני לא יודעת מה משתק אותו ככה...
זה דיכאון נוראי שאני לא מאחלת לאף אחד.
אני נזכרת בעצמי מאתמול והייתי ממש בקרשים. לא יצאתי שבוע מהחדר והעיניים שלי כאבו מרוב בכי. והראש שלי התפצלח. והיה קשה לי לנשום. וכל הלילה הייתי ערה ובכיתי וכל היום ישנתי. ואשכרה הייתי משוכנעת בלב שלם שזה בגלל שהחיים שלי חרא, למרות שאני *יודעת* שזה בגלל המבחן במתמטיקה והחרדה שלי. ולמרות שאני יודעת שזה *תמיד* עובר אחרי המבחן. אבל משום מה אני לא מצליחה להפנים את זה באותו הזמן... פשוט משתק את כל כולי (בעיקר את השכל).
האם זה קורה גם לכם?
מה אפשר לעשות?(הכל חוץ מטיפול פסיכולוגי. אין תקציב)
(חשוב לי לציין שזה קורה רק במתמטיקה... למרות שאין סיבה! אני מאוד טובה! למרות שאני אף פעם לא לומדת למבחנים, כי אני עסוקה ברחמים העצמיים, שלי אני תמיד מקבלת 90+ . וזה לא קורה במקצועות אחרים שבהם יש לי באמת סיבה לבכות על הציון!)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות