חזרתי לאקס, מפחדת להיפגע שוב

היי אז כבר רשמתי פה כמה פעמיים עליו ועל כל הסיפור, אנסה לקצר ולספר בקצרה, חבר שלי ואני ביחד חצי שנה ובהתחלה באמת הכל היה מדהים, כיף לנו ביחד ברמות, אנחנו מדברים על הכל וצוחקים, הוא באמת אהב אותי מאוד מאוד והיה קשה לפספס את זה, אהבתי אותו גם מאוד, בערך כשהתחיל ההסגר הרגשתי ריחוק ממנו, הרגשתי שמשהו השתנה, פעם רוב הפעמים הוא היה יוזם את המפגשים והיה מדבר איתי המון בטלפון, ובזמן ההסגר הרגשתי כאילו ירד לו ממני, לא היינו מדברים הרבה, ניסיתי כל הזמן רק לפתוח שיחות ולהתקשר, כל פעם היה לו תירוץ אחר, אמר לי שהוא באמצע משהו ושנדבר אחרכ, הגעתי למצב שהמצאתי תירוצים בשביל לדבר איתו, ביקשתי עזרה בכל מיני דברים, הרגשתי שנהייתי מאוד אובססיבית ותלותית, משהו שפעם לא היה ואם כבר הוא היה ככה, היה חסר לי מאוד היחס של פעם והאהבה שהוא היה מראה לי, כשדיברתי איתו על זה הוא אמר שהוא לא יודע על מה אני מדברת ושהכל בסדר, אני זוכרת שכל לילה הייתי בוכה, הייתי באמת בדיכאון, שכחתי מה זה לחייך, בכיתי כל היום, לא אכלתי ולא תיפקדתי כמו שצריך, לא יודעת אם הוא שם לב לזה או לא או שפשוט התכחש לזה, בזמן ההסגר רבנו הרבה ובאמת שכבר לא יכלתי לספוג יותר, העלתי לאוויר שאולי כדאי שניפרד, הוא עשה לי רגשי כל פעם ואמר לי ״אני לא מכריח אותך זה נראה כל פעם שאת עושה לי טובה שאנחנו ביחד״ וזה ממש לא הייתה הכוונה, יכול להיות שלא הסברתי את עצמי נכון אבל יצא שנפרדנו פעמיים בגלל זה (והוא ממש לא התנגד ולא נלחם, רק חיפש תירוצים ללמה אני אשמה והוא בסדר ולא עשה כלום) ואני כמו מטומטמת עוד אמרתי לו שאני אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד, הוא אמר שהוא צריך לחשוב על זה.
ויום יומיים אחרי הוא זה שחזר ואמר שהוא רוצה שנחזור ושלא ניפרד, רצתי אליו בלי להציב לו יותר מידי תנאים, טעות שלי, הוא לא העריך אותי והמשיך להתנהג ככה.
לפני חודש וקצת נפרדנו סופית, לקחתי את הפרידה קשה, הייתי קצת יותר חזקה כי גם לפני הפרידה בכיתי המון וכבר ראיתי את זה בא, אבל עדיין היה לי קשה, הייתי בוכה המון ובקושי אוכלת, ובכללי הרגשתי נורא לבד, שבוע אחרי הפרידה נפגשנו עם חברים משותפים של שנינו ויצא שאפילו שלום לא אמרנו אחד לשנייה, התעלמנו לגמרי, הרגשתי שזה היה מאוד לא בוגר ושלחתי לו הודעה ובאתי ממש בטוב למרות שהייתי פגועה ורשמתי לו שזה שנפרדנו לא אומר שחייב להתעלם ככה, הוא ענה לי בזלזול ולבסוף גם סינן, במהלך הפרידה הרגשתי שהוא כבר מזמן שחרר והמשיך הלאה ורק אני עדיין תקועה ושפגיעה ברמות, הרגשתי כאילו כל החצי שנה הזאת הייתה לחינם, כאילו לא היה שם כלום, הוא שכח הכל, כשחברים שאלו אותו על הפרידה הוא ענה שהכל בסדר אצלו עכשיו ושלא התאים לו יותר ופשוט הרגיש שהוא לא אוהב יותר, הוא היה עם כמה בנות די מהר אחרי הפרידה, זה פגע בי אבל הבנתי שהוא פשוט לא יימצא מישהי כמוני שבאמת תאהב אותו כמו שאני אוהבת אותו, הוא רק התנשק עם אותן בנות לא יותר, אלו גם בנות שהוא בכלל לא מכיר וזה היה רק נשיקה ואחרי זה לא דיברו
בקיצור עבר ככה חודש, הרגשתי כבר יותר חזקה, למרות שזה עוד היה רגיש אצלי ולא הפסקתי לחשוב עליו ולעקוב אחריו בכל הרשתות, רק ציפיתי שנדבר כבר ושהוא יבין שטעה ויחזור.
חזרנו לבית ספר, אנחנו באותה שכבה אז ראינו אחד את השני, לא דיברנו, בערב הוא שלח לי הודעה ודיברנו קצת והוא שאל אותי על איזה משהו ששמע (הוא שמע שאיזה מישהו ניסה לנשק אותי בכוח והוא דאג לי) זה הרגיש לי שהוא חיפש סיבה לדבר וזרק שם עוד כמה נושאים ורצה להמשיך את השיחה, ממש ממש שמחתי אחרי שדיברנו, הרגשתי שאולי הוא הבין, קבענו שנדבר יום למחרת בבית ספר ונדבר על הכל, כל מיני אי הבנות שהיו, שמועות ששמענו מחברים, הוא בא לכיתה שלי בבוקר ודיברנו איזה רבע שעה והוא דווקא היה חמוד ממש ואמר לי שהוא באמת דואג לי ושזו הייתה אי הבנה ונשבע שלא אמר עליי מילה רעה אחרי הפרידה. אחרכ הביא לי חיבוק והוא אמר שהוא שמח שעכשיו אנחנו בטוב, שיעור אחר כך היה לי שיעור חופשי אז ישבתי בחוץ, הוא יצא כמה פעמים מהשיעור וזה היה נראה שהוא יוצא בגללי ודיבר איתי קצת וצחקנו, לא למדנו כל כך כל היום ויצא שהיינו ביחד כל היום בבית ספר, איזה שלוש שעות היינו ביחד וסתם דיברנו וצחקנו, לא שיחות רציניות, היה לשנינו ממש כיף ושמחתי. הוא ליווה אותי קצת הביתה ואחר כך הלך לכיון שלו, הוא נתן לי חיבוק ונשיקה בלחי והרגשתי בעננים אבל לא הראתי לו. חצי שעה אחרי זה הוא רשם לי שהוא מרגיש שהוא מתגעגע אלינו ושהוא באמת רוצה שנחזור, הוא הבטיח שזה לא יהיה כמו פעם, הוא נשבע שהוא השתנה, הוא באמת דיבר הרבה ורשם לי דברים יפים אבל אמרתי לו שאי אפשר לדבר ככה ושיבוא אליי רגע ונדבר, יצא שהתנשקנו, בערב רשמתי לו שאני לא בטוחה עד כמה זה טוב ואולי כדאי שנישאר ידידים (לא באמת רציתי שנישאר ידידים אבל רציתי שיראה שאני לא שוכחת ככ בקלות) הוא באמת נלחם עליי ממש, אמר לי שהוא הבין בזמן הזה את הטעות שלו, הוא אמר לי שהוא בחיים לא הרגיש ככה עם מישהי, שכל הבנות שהוא היה איתן הוא הרגיש שזה היה מסריח ולא מאהבה, הוא אמר לי שכל הזמן הזה הוא חשב עליי וגם היה בבאסה ולא היה לו תאבון, אמר שפשוט זאת הייתה הדרך שלו לשכוח והוא חשב שזה יעבור לו עם הזמן וזה לא עבר, אמר שחשב שאני לא ארצה ושהתקדמתי אז בגלל זה לא שלח הודעה והיום כשדיברנו הוא הרגיש שעוד יש סיכוי שנחזור ושאני עוד ארצה אותו. הוא באמת נשבע לי שהוא בחיים לא יפגע בי יותר ואמר שזה קשה לו שנפגעתי ושהוא לא ידע שהייתי ככה, הוא אמר שהוא ממש מרגיש רע בגלל זה ושהוא אוהב אותי עדיין ולא יכול בלעדיי, שאני הדבר הכי טוב שקרה לו ושהוא הבין את זה ולמד את הלקח שלו, הוא היה מסתובב עם חברים שממש לא אהבתי כי הם באמת היו מדרדרים אותו ועכשיו הוא אמר לי שהוא ניתק קשר עם כולם ושהוא הפסיק לעשן ושהוא בן אדם אחר ושהוא רוצה רק אותי, להתחיל דף חדש רק אני והוא, הוא אמר שהוא רק רוצה שנחזור להיות כמו פעם רק שנינו ושאני לא אתחרט על זה, בסוף חזרנו, הוא הרגיש שאני קצת רחוקה ולא כמו פעם, אבל אני באמת רואה שהוא השתנה, הוא מתקשר המון, אנחנו מדברים יותר, יוצאים, ובאמת אני מרגישה שהוא משתדל והוא עושה הכל כדי שאני ארגיש טוב
אמרתי לו כמה פעמים שאני לא בטוחה ושאולי זה היה מהר מידי, הוא באמת נלחם ואמר שהפעם הוא לא יוותר עליי.
העניין הוא שבאמת הוא משתנה ואני רואה כמה שהוא אוהב אותי ובאמת כיף לנו עכשיו ממש ודווקא אני מרגישה שהנתק הזה שהיה עשה טוב לשנינו ושעכשיו זה קשר יותר בריא אבל אני פוחדת להיפגע שוב, עם כמה שהוא מבטיח אני מתוסבכת נורא, אני מבולבלת, אני לא רוצה שניפרד שוב כי באמת טוב לי עכשיו, הוא מחזר, הוא אוהב אותי, הכל כרגע טוב. אבל בכל זאת אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני כל הזמן נזכרת בדברים מפעם ואיך שהרגשתי אחרי איך שהוא התנהג, כל פעם שאני מדברת על זה הוא ממש לוקח את זה קשה ומרגיש רע עם עצמו שככה הוא התנהג וככ מהר היה עם מישהי אחרת, אני פותחת את זה הרבה באמצע היום ועושה לו הרבה רגשי אבל אני לא יודעת מה לעשות, אני עדיין פגועה ממנו כנראה, הוא באמת סבלני אליי, אני במקומו הייתי מתעצבנת כי אני באמת מדברת על זה די הרבה וזה לא שאני הייתי מושלמת כל הקשר הזה, גם אני עשיתי טעויות והוא סלח לי ושכח שגם הוא נפגע ממני ובכל זאת נתן לי הזדמנות שנייה.
אני כל כך פוחדת להיקשר שוב ולהיפגע יותר חזק, כי הפעם השנייה באמת יותר כואבת.
מצטערת שיצא ארוך... אשמח שתגידו לי מה דעתכם