עובר עליי משהו ובהסתכלות אחורה מבין שיש לי איזשהי בעיה.
אני לפעמים לא שולט ברגשותיי ופועל דרכם. ומביא את עצמי עוד יותר נמוך ממה שיש.
אני אספר לכם קצת..
כרגע אני בסוג של משבר. שוב נפרדנו אך זאת לא הבעיה שאני מדבר עליה.
נפרדנו כי שוב הגעתי לתובנה שהיא לא בשבילי.
תמיד ידעתי שהיא לא בשיבילי. נתתי לה אפס יחס מצידי ולרוב הייתי בתחושה שירד לי ממנה. לפעמים הייתי חי בתחושות שאני מרגיש שאני לא אוהב אותה.
אחרי זמן ממושך איתה אפילו החשק המיני יורד ולא באלי לשכב איתה.
מספר לעצמי כל הזמן למה היא לא בשבילי.
האמת שאפילו הייתי מסתיר אותה. פחדתי שידעו שאנחנו ביחד (אולי כי היא בגדה בי?).
אז שוב נפרדתי ממנה. אך הבעיה הגדולה נמצאת כאן.
נפרדתי ממנה אין ספור פעמים אבל חזרתי אליה בכל פעם מחדש!
יש סיבות אמיתיות לפרידות ממנה. נשבר לנו האמון כמה פעמים, היא בוגדנית ושקרנית.
לפני שאני נפרד ממנה אני בתחושת בטחון כל כך גדולה שזה מה שצריך לקרות ואני עושה את הדבר הנכון. אפילו לא מרגיש שיהיה אכפת לי, מרגיש הקלה. אבל עובר קצת זמן והכל מתהפך ואני מרגיש שחרב עולמי, מה זה בדיחה?
המזל הפעם שאין אפס. הפעם לא נחזור. כי יש לה מישהו אחר.
למה אני כועס כל כך שיש לה מישהו אחר הרי גם ככה לא רציתי?
יש לי מחשבות על זה שהיא בנת את כל הפרידה הזאת מזמן ואירגנה לעצמה נחיתה קלה, פתאום יש לה מישהו בשלוף כזה מהר..
אבל איפה קבור הכלב?
למה אני חוזר אליה כל הזמן?
מה מניע אותי לפעול הפוך ממחשבותיי האמיתיות?
למה אני לא מצליח לשחרר?
למה אני חי בתחושת הפסד?
פועל הפוך ממה שאני חושב?
למה המחשבות שלי התחלפו פתאום? הרי רציתי להפרד ופתאום רוצה לחזור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות