אני לחוצה.אין לי בגרות מלאה כי היו לי חיים די פשוטים וכסף זה היה הדבר הכי חשוב- נטו כדי לשרוד.ועכשיו שקצת השתפר המצב ואני רוצה לחיות וללמוד ולהתפתח הזמן אוזל ולפתע הנתונים מצערים..אין לי בגרות מלאה ובטח לבטח לא פסיכומטרי.
תראו , גדלתי בבית לא פשוט והרבה מהנפש שלי ניזוקה וללימודים לא יכלתי להתרכז.המצב הנפשי שלי היה כמו בור ללא תחתית.כמו רכבת הרים שרק לרדת. ובבור נמצא הביטחון העצמי והאמונה בי שמרגיש שאני לא מוצלחת.וכל דבר שאני נכשלת בו אני מאשימה את עצמי ובוחרת להתכנס בתוכי ולנזוף בי.
והנה כבר הגעתי לגיל 27 ואני לחוצה שאין כמותי.
אני עובדת ההוסטל לאוטוסטים בוגרים כבר 4 שנים והבנתי שאני בן אדם שחייב כל הזמן להיות בפעילות פיזית פרונטלית . חייבת את זה לנפש שלי , שאני עובדת עם אוכלוסייה חסרת ישע זה גורם לי לכל כך טוב כל חיוך זה צביטה בלב.
תחומי עניין יש לי בערמות:
מאוהבת בטבע מאוהבת בחיות מאוהבת בהיסטוריה עתיקה אפילו במטוסים!
אבל עם קשיי למידה מטורפים.דיסקלקוליה במתמטיקה וכמובן עוד בעיות נלוות למצב נפשי.
חשבתי על תחום חינוך מיוחד,חשבתי על ריפוי בעיסוק , גינון טיפולי וכו...
חשבתי אולי תוכלו לייעץ לי מה אוכל לעשות?ללא פסיכומטרי ללא בגרות מלאה...
וחשוב לציין.חרדה חברתית (מאוד מפחיד אותי לשבת בכיתה ולחוות סיטואציות של אנשים-שיפוטיות , תחרותיות , מי יותר מוצלח..זה נוראי בשבילי.)
זה הרבה בעיות חברה...רק תמיכה בלבד תעשה לי טוב.
תודה רבה מזמנכם שקראתי את זה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות