יש לי קראש על מישהו,אנחנו חברים מאוד טובים,הוא כל כך חכם,זה פשוט כואב.
ואמרתי לו את הרגשות שלי כלפיו,והוא כמובן כתב הודעה מהממת,אבל בתכלס התשובה לא,אבל זה היה מאוד עדין ההודעה שהוא רשם. כמובן שאנחנו חברים טובים ואמרנו אחד לשנייה שהכל יישאר רגיל ובסדר ביננו ואנחנו עדיין כמובן מדברים כל יום כמה שעות.
אבל , כל פעם שהוא מחמיא לי, או אומר משהו חכם,אני מתחילה לבכות,כי זה כואב לי שזה לא יתפתח למעבר,כי הוא בן אדם כל כך חכם ועצוב לי שאני פספסתי אותו.
כלומר,הוא אמר לי לא אבל זה בכל זאת פספוס.
אני מאוד רוצה להישאר איתו בקשר כי הוא בן אדם מדהים ודואג לכל חבריו הטובים.
אבל,מצד השני, כואב לי מאוד לראות אותו,המחשבה שזה לא יתפתח מעבר,הפספוס הזה,כואב לי נורא.
אין לי מוטיבציה לעשות כלום מאז שהוא סירב,אני כל היום במיטה.
אני הולכת לביהס רק בגלל שאני אראה אותו בערך דקה וחצי כל הפסקה.
כואב לי,קשה לי להתגבר עליו,ואני לא רוצה להתנתק ממנן כי הוא עדיין דואג לי בתור חבר טוב.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות