אני לא חושבת שמישהו מכם יבין עד כמה הבדידות קשה לי
אני לבד אין לי חברים בכלל
אני הולכת לים לבד במונית יושבת בים לבד מסביבי כולם חבורות/זוגות
ואני לבד
אני חוזרת הביתה שוב לבד
שולחת הודעות וואטסאפ לכל מיני אנשי קשר בבקשה בואו נשב יחד
מסננים אותי
ממציאים תירוצים
אני אוהבת אנשים אני לא אוהבת להיות בבית
בגלל שיש לי התקפי חרדה ברגע שאני לבד
ושאני יוצאת אני כן נחמדה לאנשים למשל היום עמדו בתור למקלחות שתי נשים
ונתתי להן שהן יכנסו במקומי למרות שחיכיתי שם הרבה זמן מתוך כבוד
אמרו תודה והלכו
התחושה הזאת שאני יום יום לבד
אני מרגישה זקנה בת 90 שבפנסיה ובמיטה
שלחתי הודעה לבוסית שלי מתי חוזרים היא בעצמה סיננה אותי
אני לא יודעת מדוע נגזר עליי המצב הזה?מה לא בסדר אצלי?
אני לא אדם רע בכלל
להפך
תמיד נחמדה לסביבה לב טוב
אני רואה חבורות של ילדים כאלה טובים שיוצאים מבלים ואני לא מבינה למה לי אין את זה
אולי כי אני בת 25 וזה לא גיל לחברים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025