שלום שמי ליאור יצאתי לפני כ - 3 שנים מהצבא לאחר שירות של חודשיים, היום אני בן 21 וחצי.
אני מתוסבך עם כל המצב, יצאתי כי לא היה לי טוב ולא כי הייתה לי בעיה אמיתית - אבל זו הדרך היחידה שיכולתי לצאת ועשיתי זאת בחוסר אונים.
היום אני מתחרט על זה, כי אני לא זוכר את מה שעברתי ואני אפילו מרגיש רצון ללכת ולשרת ביחידה קרבית! משהו ממש השתנה אצלי וזה מחשבות כמעט יומיומיות.
שאני יוצא לדייט ובחורה שואלת אותי למה יצאתי אני לא יודע מה להגיד ולא רוצה לשקר, שמישהו בעבודה שואל אותי אני לא יודע מה להגיד, ובכלל חברים מהשכבה אני לא יודע מה להגיד.
אני מרגיש מבוכה ענקית ובחרדה כל הזמן שמתי ישאלו אותי ומה לענות וכו'..
המצב הזה מכניס אותי למחשבות על זה כל הזמן ולא להיות רגוע, תסכול מזה שלא עשיתי כמו כולם ומרגיש שיהיה קשה לי יותר מהשאר (אפילו כאלו שהיו חננות בבית ספר וחסרי חברים) לפרוח ולכבוש את העולם, כי כל הזמן זה יעצור בי.
מדגיש שעשיתי שירות לאומי בבית חולים איכילוב לאחר השחרור, אבל לאף אחד זה לא אכפת.. כבר הפסקתי להזכיר את זה.. שואלים אותי אם אני בצבא אני אומר לא ואפילו לא מזכיר את השירות הלאומי רק כדי לברוח מהנושא הזה שלא ימשיכו לשאול שאלות ולהכנס ללמה יצאתי וכו'..
אודה לעזרתכם, לעידוד.. לצאת מהמצב הזה. הן בדייטים, הן בתחושת האכזבה והחרטה.. והן בכל דבר שתוכלו לעזור לי אנשים ונשים יקרים ויקרות.
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות