תמיד אהבתי ילדים ורציתי ילדים משלי, אבל אחרי שיצא לי להיות בהרבה משפחות עם ילדים אני מרגישה שההורות היא נטל. יצא לי להיות בייביסיטר במשפחות עם הורים שרואים שההורות גדולה עליהן והן ישלמו הרבה כסף רק כדי לא להיות עם הילדים.. לא מרוע ולא כלום זה נראה שהם פשוט עייפים ולא ישנים טוב בלילה ועובדים 24/7 גם בעבודה שלהם ואחכ לבוא ולנקות ולסדר אחרי הילדים. אני גם רואה את אמא שלי כל הזמן מכבסת ומנקה ומבשלת ורואה שהיא לפעמים עושה את זה בחוסר רצון או חוסר ברירה. כאילו להיות הורה זה עבודה של 24/7 שעות שלא נגמרת לא משנה באיזה גיל. וכשאני רואה אנשים כאלה זה פשוט מוריד לי את הרצון להיות אמא. אני לא רואה את עצמי קמה מוקדם בבוקר כדי להעיר את הילדים ולהכין להם לאכול ולקחת אותם למסגרות. לא רואה את עצמי מנקה אחריהם ומסדרת אחריהם. יש לי בעיה גם עם החלפת חיתולים ועם ילדים מלוכלכים או מקיאים (מגעיל אותי פשוט לראות ילד שאוכל וכל האוכל על הפרצוף שלו או הבגדים שלו או ילדים שמקיאים כמו כל ילד חחחחח פשוט זה מגעיל אותי אפילו כשאני מקיאה). זה נורמלי להרגיש ככה? זה נורמלי להרגיש שהורות היא סוג של נטל? האם זה שונה כשזה מדובר בילדים שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות