לפני מספר שנים מסגרת פרוייקט שדרש ממני לעבור לגור במקום אחר במשך, הכרתי מישהו שעבד איתנו.
היה לנו חיבור מיוחד והעברנו יותר ויותר זמן אחד עם השני, לקראת סוף התקופה הספקנו להתאהב מעל הראש, לשכב ובסוף להבין שזה לא עובד ולהיפרד.
חזרתי למדינה שאני גרה בה וגיליתי אחרי כמה שבועות שאני בהריון.
התלבטתי אם לספר לו או לא, יצרתי איתו קשר וסיפרתי לו שאני בהריון כי אני לא אלד לו תינוק מאחורי הגב. הסברתי לו שאני לא רוצה ממנו שום דבר ולא אכפה עליו שום דבר.
הוא אמר שלמרות העצב שבדבר הוא היה מעדיף שאעשה הפלה על מנת למנוע לשנינו מערכת יחסים סבוכה בעתיד.
נפרדנו בהבנה הדדית שאני אעשה מה שאני רוצה והוא מעדיף לא להיות בקשר אלא אם אצטרך עזרה כלכלית
החלטתי להמשיך את ההריון והוא יודע מכך.
ההחלטה להפוך לאמא חד הורית מבחירה חיזקה אותי מאוד נפשית ואני לא מתחרטת עלייה לרגע.
הקשר שלי ושל הבת של מאוד מיוחד ואני עושה הכל בשבילה.
מעולם לא ביקשתי שקל מאותו בחור ולא חיפשתי חידוש קשר, גם אין לי כעס כלפיו רק רחמים כי זה הוא שחי עם הסוד הזה ובטוח זה אוכל אותו מפנים.
הבעייה והסיבה שאני כותבת פה, היא שהבת שלי מתחילה להגיע לגיל שהיא שואלת שאלות בוגרות יותר ואי אפשר לספק אותו בתשובות קלילות והסחות דעת.
לא רחוק הרגע שאספר לה שיש לה אבא איפשהו ומנסיבות שלו הוא לא היה מוכן להיות אבא אז והיום הוא אבא של מישהו אחר.
אני לא יודעת איך לגשת לזה, איך להסביר ואם כדאי לנסות בכלל להניע אותה מזה.
חשבתי שעצם העבודה שאני חיה מחוץ לישראל יקל על העניין אבל מסתבר שהעולם הרבה יותר קטן ממה שחשבנו ומספיק תיוג או מייל כדי להפוך למישהו את החיים.
מה דעתכן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות