אני במערכת יחסים מחייבת עם מישהו כבר כמעט שנה. כבר מתחילתה של מערכת היחסים היתה בינינו תקשורת מאוד טובה, מאוד אכפתית ומכבדת. היינו מדברים שעות על גבי שעות על הכל מהכל - ברמה שבאמת חשבתי שאני אצליח לנצל את כל שעות השיחה במנוי שלי והרבה מעבר.
השתדלנו להיפגש כמה שאפשר לפני שהקורונה נחתה כאן בישראל, אבל במהלך החודש וחצי האחרונים לא התראינו אפילו פעם אחת. לשנינו יש אוכלוסיות בסיכון במשפחות שלנו והסכמנו שאנחנו לא רוצים להעמיד אותם בסיכון. גם במהלך הסגר, מערכת היחסים שלנו המשיכה להיות חזקה. שיחות עד השעות הקטנות, בדיחות פרטיות, המון כיף ומנגד, גם רגעים קשים בהם היינו שם אחד בשביל השנייה.
אבל בשבועיים האחרונים, אני פתאום מרגישה בשינוי מגמתי אצלו. אני מרגישה שפחות אכפת לו ממני. שהוא משוחח איתי בדיעבד תוך כדי שהוא עושה דברים אחרים וכבר לא משקיע בי את מרב תשומת הלב כפי שעשה בעבר. שהרבה פעמים, כשאני מספרת לו דברים אישיים שעוברים עליי, הוא פשוט מבריש אותם הלאה ומתחיל לספר לי על עצמו במקום. ואני מוצאת את עצמי פגועה, ומסתגרת, ופתאום לא רוצה בכלל לשתף יותר. לעתים עד לרמה שאני מרגישה שאני רוצה קצת זמן לעצמי, לבד, במקום להתקשר. כי זה פשוט גובה אנרגיות שכרגע, עם כל המצב, פשוט אין לי.
ואני תוהה - מה לעשות בסיטואציה הזו? האם יכול להיות שפתאום כבר לא אכפת לו יותר והוא חזר אלף צעדים אחורה?
הוא אמר לי שבדרך כלל בשלבים כאלו של מערכת היחסים, הוא נוטה לחבל לעצמו בזוגיות. ושהוא מרגיש שהריחוק שלנו עכשיו נטו קשור בקורונה ולא באותה נטיה. אבל אני מרגישה אחרת - אני מרגישה שהקורונה היא רק תירוץ. ואני לא כל כך בטוחה שזה מתאים לי עכשיו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025