זו תקופה לא קלה לזוגיות. הכרנו כחודש לפני הקורונה, כבר מהדייט הראשון הייתה אהבה חזקה מאד, תקשורת טובה ואכפתיות.
בעקבות הקורונה, נאלצתי (אבא שלי עם מחלות רקע) לבקש ממנו להימנע מלפגוש חברים כי זה גם מסכן אותי ואת המשפחה שלי. בהתחלה הוא היה קשוב ולאט לאט הוא התחיל לפקשש. היה ערב אחד שהוא סימס לי שהוא צריך להגיד לי משו ואז התברר שהוא הלך לחברים. הערכתי את הכנות אבל הבנתי שהוא לא איתי בזה. גם אמרתי לו כמה פעמים שהכל טוב, אפשר לעשות הפסקה עם הקשר לאחרי הקורונה. למרות הפחד והקושי אבל אני מעדיפה שיחיה ויעשה מה שהוא רוצה, גם כשזה מסכן אותו ואת המשפחה שלו. אבל זו כבר בחירה שלו.
אבל הבנתי שזה לא הולך לקרות והקשר הזה חשוב לי אז המשכנו להיפגש אבל נפגעתי. ואז היה פיצוץ כי הבנתי שהוא פשוט לא רואה אותי ואת הצרכים שלי.
ממש אטימות כלפיי, אני מסבירה לו שהיחס שלו לא נעים ואמרתי לו שאני כבר לא חושבת שזה עובד יותר ואולי כדאי לפרק. אבל הוא טוען שהוא לא מבין למה, והכל טוב. הוא לא מבין שהוא פוגע, מעין חוסר מודעות עצמית או הכחשות. אבל הוא כן מדבר ופותח דברים ואומר לי תפרקי תכתבי תספרי לי מה את חושבת ומרגישה. הוא כן מראה סימנים לפתיחות בתקשורת אבל בפועל, הוא אטום אליי.
אבל אני תוהה אם היחס הזה צריך להדליק לי נורת אזהרה. אולי הוא לא מוכן ריגשית לקשר ואני סתם מבזבזת עליו את הזמן שלי.
אני מאד אוהבת אותו, אני רוצה בקשר הזה ומרגיש לי שגם הוא רוצה. השאלה אם זה משו שנלחמים עליו או כדאי לשחרר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025