אני אבודה.
אני בת 25 ואני מרגישה שהחיים הביסו אותי. שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלי ואין שליטה על כלום. אני מסיימת עכשיו תואר בבאר שבע ואני יוצאת עם תחושות קשות של החמצה . אני הכי בודדה בעולם, אחרי שברונות לב קשים, אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים האלה ואין לי תקווה לגבי כלום.
זוגיות כבר איבדתי תקווה. כל הזמן פוגעים בי, אף אחד לא רוצה אותי למשהו רציני. חברות גם אין לי. אני מרגישה שאני כלום בעולם הזה וגם אם אני אמות לא יהיה אכפת לאף אחד. זה מתסכל מאוד לאור העובדה שאני כן נראית טוב, כן עם ביטחון, כן יודעת להתנהג עם אנשים ובכל זאת, לא מוצאת את עצמי בשום מקום. מתאכזבת כל פעם מחדש. אני בטיפולים פסיכולוגיים כבר שנים, היו לי מטרות ברורות בחיים. הייתה לי מטרה להכיר בחור טוב בבאר שבע, לסיים את התואר ולהתחיל לעבוד , לדעת מה מקומי בעולם ולהרגיש תחושת יציבות וביטחון, זה ההגדרה לאושר מבחינתי. ואחרי 3 שנים בבאר שבע, במקום שהיו בו את כל מירב הפוטנציאל להשיג את המטרות שלי וזה לא קרה בזמן שכולם סביבי השיגו את כל מה שאני רציתי. זה תחושת תסכול כל כך גדולה שאין בי כוחות יותר להרים את עצמי ולנסות להתחיל מחדש. לא מגיע לי להיות עצובה כל כך, מבפנים באמת. לא שווה לחיות בעולם שעושה לי הרבה יותר רע מטוב.
אני לא מצליחה להשתחרר מהמחשבות האלה, אני באמת התעייפתי מלנסות. יש בי חלק גדול שפשוט רוצה להעלם מהעולם. ניסיתי כבר הכל, לשנות גישה , לשנות חשיבה, לנסות להשתנות בעצמי, ללכת לטיפולים, למצוא תחביבים. כלום לא עוזר! בן אדם צריך להבין מתי הגיע הזמן לשחרר, ואני חושבת שהגיע הזמן שלי לשחרר מפה, אולי שם בעולם הבא יהיה לי טוב יותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות