תתגייסי, חיים רק פעם אחת.
אוקיי הסיפור הוא טיפה יותר מורכב אז אנסה להיות עניינית ותמציתית.
אני דתיה ולכן למדתי באולפנה מכיתה ז׳-י״ב.
באולפנה מכוונים את הבנות לעשיית שירות לאומי ולא מדברים על צבא ולכן נחשפתי לאופציה לעשות צבא רק בסוף י״ב. החלטתי שאני ניגשת לצו הראשון וכן גם ליום המא״ה והציונים היו טובים. לאחר מס׳ חודשים החלטתי שאני מצהירה על דת כי בכל זאת לזה חונכתי ולא הכרתי אחרת. עשיתי שירות לאומי באורך של שנה במקום שלא הרגשתי בו סיפוק. במהלך השנה הזו הרגשתי החמצה מטורפת! על כך שלא עשיתי צבא. שקלתי מס׳ פעמים לבטל את הפטור מטעמי דת ולהתגייס כחיילת דתייה אך הפחד מהלא נודע היה חזק ממני. אין יום שאני לא חושבת על ההחמצה ועם יד על הלב אני פשוט מתחרטת! חגגתי 20 ממש לא מזמן. ואני שוקלת פשוט לבטל את ההצהרה ולהתגייס. יחד עם זאת החששות לא נעלמו.. הפחד מהלא נודע, הגיל המאוחר, תפקיד, תאריך גיוס וכו׳ שום דבר לא מובטח ובמיוחד לא בצה״ל. יש משפט שאומר שעדיף לעשות משהו ולהתחרט מאשר להתחרט שלא עשית. אני לא רוצה להמשיך בחיי׳ בידיעה שהשלב הזה בחיים שלי לא הושלם. אובדת עצות ואשמח לקצת אור. מה דעתכם ?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025