היי,
אז כל הקאוצ'רים וכד' אומרים שיש סבל כדי שתגדל, כדי שתתפתח, כדי שתלמד מזה משהו, כדי שמזה תצמח, כדי שתבין מזה משהו ותלמד אחרים וכו' וכו' וכו'
אבל יש סבל שכל זה לא נכון לגביו.
יש אנשים עם מחלות נפשיות קשות ומוגבלים לחלוטין לכל החיים.
יש אנשים מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים כל החיים.
יש אנשים עם נכויות קשות שבקושי יכולים לעשות דברים.
יש אנשים שעוברים דברים רעים וזה לא משפיע עליהם לטובה, ההפך - הם נעשים אנשים רעים, אכזריים ומרושעים.
יש אנשים שעוברים דברים קשים מאד ואז כבר לא רוצים לחיות ולא יוצאים מזה.
יש אנשים שעוברים דברים רעים ולא עושים מזה כלום, פשוט ממשיכים מהנקודה שהפסיקו לפני שהדברים הרעים התחילו.
אני גם עברתי דברים מאד קשים בחיים ונשרפו לי הרבה מאד שנים שבהם רק סבלתי והרגשתי רע, ואני לא יודעת אם "יצא מזה משהו". וגם - בשנים האלו לא התקדמתי כפי שהרבה מתקדמים.
אז אני שואלת בשביל מה???
בשביל מה???
בשביל מה???
למה כל כך הרבה שנים סבלתי ולא התקדמתי? למה היה כל זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות