האם בחורות מוכנות לצאת עם גבר שעוברים עליו הרבה דברים בחיים?

היי בנות מה המצב ;)
אז השאלה הזו מופנת בעיקר אליכן אבל אם יש גברים שרוצים להביע את דעתכם.. אשמח לשמוע

בשנתיים האחרונות עברתי חתיכת מסע שכלל שחרור מהצבא שמיד לאחר מכן פרידה ממישהי שאהבתי כל כך, חרדות ודיכאון קל, טיפול פסיכולוגי כדי לבנות את עצמי וחדש ולהתמודד עם אותם פחדים שהביאו את החרדות ובין היתר גם עבודה עצמית והתגברות על המשבר אותו עברתי.
יצאתי מזה, התחלתי לעבוד אפילו פתחתי עסק משלי לקידום ושיווק והרגשתי ואני מצטט:"עוברת עלי תקופה ממש טובה"
ואז הכרתי מישהי והקשר היה מאוד רעיל ברמה כזו שהרבה מהעבודה העצמית שעשיתי התפוררה(בין היתר כי לא היה לי מספיק זמן ליישם ולעבוד על עצמי אלא רק התחלתי את אותה תקופה טובה עליה דיברתי) והקשר נגמר בכך שגיליתי שבגדה בי מספר פעמים וכנראה עם כמה גברים..
אין לי בעיה לדבר על זה, הבחורה היה עם מאניה דיפרסיה(הפרעה דו-קוטבית) וכל מה שעשתה היה מתוך קושי נפשי שהיה שלה.
כאב לי מאוד, אבל יצאתי מזה והמשכתי הלאה.
התחלתי תואר נחשב במדעי המחשב, נהינה מהזמן שלי עם עצמי, אוהב מאוד פיתוח אישי ולעזור לאנשים לקדם את עצמם ולפתח את הפוטנציאל שלהם למקסימום.
חיזקתי את האהבה העצמית, הביטחון, היכולת להיות לבד מבלי להרגיש בודד, לפתח תחביבים, לקרוא, לחזור לכושר... בקיצור באמת אחלה

עכשיו, לאחרונה בייחוד בשל העובדה שאנחנו בסגר בבתים כבר למעלה מחודש התחלתי לרצות שוב לתת הזדמנות לזוגיות, לנסות לתת את עצמי ואת הלב שלי בידיים של אדם חדש בחיים שלי ולנסות להתחיל לדבר עם נשים בכוונה מלכתחילה למערכת יחסים. אני גבר של מערכות יחסים, פשוט אוהב את כל נושא הזוגיות, האהבה, הבניה אחד של השניה, להציב מטרות ולקטוף אותן יחד ולהנות מהשקט והרעש יחד.
העניין הוא שיש לי בעיות אמון, בכל זאת בגידה זו בגידה וזה משהו שלעולם לא ימחק מהזכרון שלי ולא קל לי גם להודות בזה אבל זה כואב, כי בסופו של דבר זו הייתה הבחורה הראשונה שנפתחתי בפניה על הכל כולל התקופה של החרדות והטירוף וזה פשוט התפוצץ לי בפנים.

1. האם הייתן יוצאות עם גבר שעבר דברים בחייו, אבל בעיקר עבר בגידה, מה שאומר שגם אם הוא ממש מוצא חן בעינייכן תהיה לכן קצת יותר "עבודה" להראות שאפשר לסמוך עליכן ואתן כאן ממקום נקי ואמיתי, עם כוונות כמו שיש לגבר - אהבה.

2. לא יודע אם שמים לב אבל.. אני גבר רגיש, אני מגדיר את עצמי כגבר עם אינטליגנציה ריגשית גבוהה - אין לי בעיה לדבר עם רגשות, מה אני מרגיש ולמה אני מרגיש, אין לי בעיה ואפילו אהנה מאוד להקשיב לפרטנרית שלי מספרת על הדברים שהיא חווה ועוברת, על הטוב והרע, על השמחה ועל הכאב כאחד ולרוב אני באמת מרגיש את הצד השני, הולך עם האינטואיציה ו-וואלה זה עובד לי לרוב ככה שאני קולע בול ועם חברים אני שם לב שזה נותן את התחושה שאפשר לדבר איתי על הכל בעיקר כי אני באמת ספר פתוח..
האם תרתעו מגבר כזה או שבניגוד לסטיגמה שנשים נמשכות לגברים יותר "גבריים"( כאלה עם 100% ביטחון עצמי ואין להם פחדים או את הצורך לשתף בהם) אתן כן תתנו צ'אנס וזה דווקא מה שאתן מחפשות, מישהו שתוכלו לחזור בערב לגבר שיותר מחובר ל..רגשות. אחד שמבשל ורומנטיקן?

אם קראתן עד עכשיו - מעריך אתכן ואשמח לדעתכן הבונה
אני כאן כדי ללמוד וגם לשמוע דעות שיכולות להיות שונות משלי :)