מרגישה אבודה. אני מרגישה שאני 'מבזבזת' את החיים שלי.. לא עושה איתם כלום. אני וההורים שלי בקשר ממש טוב. אבל כשאני רבה עם אחים שלי ואת משהו אני מרגישה כאילו יותר אכפת להם מהם שהם קצת יותר קטנים ממני.. אני יכולה להשתגע ואף אחד לא יבוא ויראה קצת אכפתיות. וזה לא שאין לי חברות. יש לי כמה חברות קרובות, אבל אני לא באמת יכולה ללכת אליהם ולדבר איתן על הכל כי הן תמיד שופטות אותי. הן מתעצבנות שאני לא משתפת ולא מספרת להן דברים אך כשאני כן משתפת אותן הן רק שותפות אותי ועוברות הלאה. אני מחפשת חברת אמת. שניהיה החברות הכי טובות, כן, אני יודעת שזה נשמע תינוקי וקיטשי. אבל יש דבר כזה? חברה שלא תשפוט אותך, שתיה כמוך. תזרום איתך על הדברים הכי משוגעים. שנוכל לשפוט הכל אחת בפנייה השניה. שניהיה באמת חברות. עוד רגע אני גומרת תיכון ומפחדת באמת להישאר לבד.. בלי מישהו שאכפת לו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות