כבר כמה חודשים שאני מרגישה שאין טעם לחיים שלי.
לפני כמה חודשים ההורים שלי רבו המון והיה דיבור ממש על גירושים וזה כמעט קרה, באותן זמן היה עלי לחץ לימודי גדול ועוד המון דברים שגרמו לי להרגיש ממש מדוכדכת, אני כל היום עצובה, לחוצה ובוכה עד שלא נשארות לי דמעות... אני כבר לא מצליחה להירדם, להתרכז ולפעמים אפילו לאכול כמו שצריך..
ופחות אכפת לי עכשיו מדברים שלפני התקופה הזאת אהבתי ועניינו אותי מאוד.. הכל פשוט מרגיש לי חסר טעם, מיותר...
אני הולכת בבית ומרגישה תלושה. אני פה פיזית אבל משהו בי מרגיש מנותק, כאילו אני לא באמת פה...
זה ממש לא אופייני לי כי אני בן אדם נורא שמח..
ניסיתי לדבר על זה עם ההורים שלי והלכתי לפגישה אחת אצל פסיכולוגית שלא באמת עזרה...
באמת קשה לי עם זה ואני רוצה להמשיך להיות שמחה כמו שהייתי לפני שהכל השתבש...
אני מנסה להסיח את דעתי מהעצב המתמשך על ידי מוזיקה, ספרים, כושר.. אבל שוב, מרגישה מנותקת.
יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להתגבר על זה..? אני מנסה ופשוט לא הולך לי, כאילו העצב פשוט רודף אותי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות