אז זה לא שאלה זה יותר שיתוף ואולי לקבל עצות מה לעשות
אני בן 21 וגר אצל סבתא שלי, אני לא גר עם ההורים בגלל בעיות כלכליות והם גם גרושים
אבל מה שגורם לי להרגיש שלאף אחד לא אכפת זה בגלל שההורים כמעט לא מתקשרים לשאול מה שלומי, ומה איתי
וסבתא שלי היא לא העפרון הכי חד בקלמר בוא נגיד ככה וגורמת לי להרגיש ממש לא רצוי אצלה, יוצא לי לריב איתה לפעמים והיא מתה שאני אעוף מהבית כבר וגם אמרה את זה.
אני מרגיש שמשהו לא בסדר איתי, אני לא רואה את זה על עצמי אבל ביחס של אנשים אליי מתייחסים אלי בזלזול, אם זה החברים מהבית או אפילו בצבא.
כל הדברים שיש לי על הלב ויש הרבה אני מדחיק, מגיל קטן למדתי פשוט להדחיק הכל ולא לשתף עם אף אחד כי זה תמיד הרגיש לי מיותר ולא נראה לי שזה מעניין מישהו.
אני מנחש שמה שחסר לי בחיים זה בעיקר חברה, אבל שום דבר לא מתקדם אצלי עם בנות, ופעם אחרונה שהייתי עם מישהי היה כבר יותר משנה, זה מאוד חסר לי ואני לא יודע מה לעשות ואיך לפעול בקשר לזה, קשה לי לקבל סירוב זה ממש מוריד לי את המצב רוח
וגם אם אני כבר מתחיל עם בנות אז אני מרגיש שאני כופה את עצמי עליהן.
אני די תקוע במצב הזה של החיים כבר שנתיים, לא מוצא את עצמי, לבד בתחושה שלאף אחד לא אכפת ממני, ריקנות ובלי שמחת חיים
מרגיש חרא על זה שאני לא מנצל את החיים בגיל הזה ואני עסוק רק במחשבות שליליות, נמאס לי להעביר עוד יום ועוד יום מבלי שמשהו אמיתי קורה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות