זה ישמע אולי בעיה של "גיל ההתבגרות" אבל אצלי זה כבר סוג של "נכות" או "מחלה כרונית" אני אדם ברוך כישרונות חכם נאה צוחק מצחיק משדר אימון כך שהרבה אנשים נוטים לפתוח את לבבם אלי לפעמים אפילו יותר מבני זוגם הבעיה שלי היא הנטייה שלי מגיל בר מצווה ואולי לפני כן לחשוב שאנשים שונאים אותי בגלל שאני אדם שלילי בעינהם או מתנשא או רגזן וכדומה כך שבשביל שאני אהיה חבר של מישהו זה רק אם הוא דואג להזכיר לי מדי פעם (לאו דווקא במילים גם מבט אומר לי את זה) שנוח לו לידי והוא לא חושב עלי כך זה גורם לי להפגע מכל אדם בקלות ואפילו אמר משהו בטעות אני מיד בטוח שהוא שונא אותי והופך להיות אויב שלי או לפחות לגרום לי להיות סגור כלפיו אני נמנע ללכת לארועים ואפילו משפחתיים בטח לא להרגיש שם משוחרר אפילו אסיפות של ועד בית אני נמנע מללכת כי בטח כולם שם לא מרגישים נוח עם האישיות שלי אני בטוח שהריחוק שאני משדר גורם להם עוד יותר להתרחק וכך כמו כדור שלג זה הולך וגודל אני בוחר עבודות לפי זה ומתפטר מהם בגלל בעיות כאלה במלה אחת הרבה פעמים אני מחכה כבר למות מרוב תיסכול וצער כי באמת אני אדם שאוהב חברה ואוהב לדבר אשמח לשמוע עצה שתעזור לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות