תודה למי שנכנס לקרוא. לפני שנה האקס שלי שמאוד מאוד אהבתי נפרד ממני בפתאומיות אחרי שנתיים. הלב שלי נשבר, הפסקתי לאכול או לישון או לחייך. אחרי חודש חודשיים התחלתי לחזור לעצמי. הכל מבחוץ היה בסדר, אבל תמיד הייתה לי מועקה שלא עוזבת. היום, עברה שנה, והמחשבות עליו, עדיין לא הפסיקו. ואני לא מתכוונת למחשבות פעם ב, אלא כל רגע, ואני מתכוונת לכל רגע, ככה שאם יש דקה או שתיים שלא חשבתי עליו אני חושבת על זה שלא חשבתי עליו. אני לא חושבת מחשבות כמו- אני לא יכולה לחיות בלעדיו, הוא מושלם, כאלה... אלא פשוט הוא חי אצלי בראש, גם בלילה אני חולמת עליו. כל דבר שאני עושה עולה לי מה הוא היה אומר, וכל לילה לפני שאני הולכת לישון אני מדמיינת אותו מחבק אותי וזה שורף לי בלב. גם בלילה אני חולמת עליו. כל בוקר מתעוררת עם דמעות כי עוד פעם חלמתי עליו. נמאס לי!!!!! הוא עזב אותי, אז שייצא לי מהחיים באמת ולא רק פיזית, אני כבר לא יודעת מה לעשות, בחודשים הראשונים אמרתי זה יעבור עם הזמן, אבל זה לא עובר ולא פוחת, המצב רוח שלי יציב, אני נהנית מהחיים שלי למרות שקשה לי מאוד להיות לבד אבל אני באמת בסדר, פשוט נמאס לי לחשוב עליו, זה אולי נשמע מוגזם, אבל לא באלי לחיות ככה יותר! אני רוצה חצי שעה לנסוע באוטו ולהנות ממוזיקה בלי לחשוב עליו, לטייל עם הכלב שלי בלי לחשוב עליו, לקרוא ספר בלי לחשוב עליו. אני מרגישה משוגעת, אף אחד לא יודע מה שאני מרגישה כי אני מתביישת להגיד שעדיין לא התגברתי ועברה שנה. זה בעיקר סוג של לפרוק, אני לא יודעת מה לעשות אחרת, אולי אפילו תגובות הזדהות של אנשים או אנשים שהיו במצב שלי והמחשבות הטורדניות עזבו אותם, אני מרגישה שזה לא יעבור גם בעוד המון המון המון זמן כי זה פשוט לא משתפר :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות