אחרי 5 שנות זוגיות חברה שלי עברה לגור עם בן זוגה לפני כשנה.
אני מכירה גם אותו עוד לפני שהם גרו יחד והוא באמת בחור טוב, נחמד ומצחיק אבל היו לו קצת בעיות, קצת קשה לשים את האצבע אבל משהו פשוט הרגיש לי קצת מסריח.
לאחר שעברו לגור יחד המצב השתנה מאוד והם רבים המון והיא תמיד דיברה איתי וסיפרה לי על הריבים והם תמיד נשמעו לי מוגזמים והזויים, בנוסף הוא חוזר להורים שלו המון בכל מיני טענות מוזרות (היא עצבנית שהיא במחזור למשל). אבל כשהוא כאן הוא יכול לריב איתה כי היא לא חזרה הביתה ישר מהעבודה (כי היא קפצה לקניון נגיד) או במילים אחרות הוא שתלטן. אפילו הייתי נוכחת בכמה ריבים שלהם ולא מדובר על ריבים רגילים, ויכוחים שטותיים מגיעים לטונים מטורפים ועצבים שיכולים להימשך ימים שהוא מתעלם ממנה והיא בוכה ומתחננת שידבר איתה.
היא לעומת זאת, לא יודעת להגיד לא והיא בגדול מנסה להימנע מעימותים כמה שיותר (לא רק איתו, באופן כללי) ואם היא כבר מגיעה איתו לעימות זה תמיד נגמר כשהדברים נעשים בדרך שלו. הוא לא רואה אותה ממטר, רק הוא בעולם ורק הוא חשוב.
לי מאוד קשה להתעלם מזה אבל אחרי כל כך הרבה שיחות איתה שלא הובילו לכלום חוץ ממתחים בינינו הפסקתי לדבר איתה על הנושא אבל אני עדיין שומעת ממנה על הכול ומאיך שזה נשמע הדברים לא משתפרים, חוץ מזה שהיא "משלימה" איתם ומבטלת את עצמה לחלוטין.
אחרי חיפושים באינטרנט הבנתי שהוא באמת עונה על ההגדרה של התעלות נפשית.
לי זה נראה שהיא לחוצה על ילדים ומפחדת לסיים קשר בגילה (היא בת 31).
קשה לי לראות אותה ככה ואני כבר אובדת עצות.
אני יודעת ממנה שהיא ניסתה לדבר עם אימא שלה והיא לא מוכנה להתערב (אימא שלה אוהבת אותו מאוד, ולא יודעת על הדברים הבעייתיים יותר מדי)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות