שלום, אשמח אם תקראו עד הסוף ותנסו להבין אותי
בעיקרון אני לא יודעת איך להסביר את ההרגשה הזאת.. אבל מה שאני יודעת זה שאני מרגישה אותה כבר תקופה ארוכה,ואפילו מגיל קטן כאילו לא אכפת לי מכלום, כלום לא מזיז לי, אני לא מעריכה שום דבר אם זה את ההורים שלי או את החברים הכי קרובים שלי, לא אכפת לי לאבד אותם (וזה קרה כבר איבדתי את החבר הכי טוב שלי שהיה בין האנשים הכי קרובים אליי ופשוט לא היה לי אכפת), נגיד אם אדם שקרוב אליי יגיד דבר שכביכול אמור היה לפגוע בי אני לא אפגע וזה אפילו לא יזיז לי
כאילו אני לא מרגישה כלום... לא מעריכה את מה שיש לי
אני מצטערת על הניסוח הגרוע אני פשוט לא יודעת איך אפשר לנסח את זה בדרך טובה יותר.
אני לא יודעת מה לעשות כדי להעלים את ההרגשה הזאת
אשמח אם תנסו לעזור כי זה באמת ממש מפריע לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות