היי לכולם! הכרתי גבר בן 38, לא שללתי את זה שהוא גרוש אחרי שנה נישואים, נכון שזה העלה בי שאלות אך הסתכלתי על הצד החיובי- יש לו נסיון, חווה קשר אינטנסיבי עם אישה ושכנראה אפשר ללמוד ממנו המון על זוגיות. מאז שהכרנו דיברנו הרבה על גרושתו, הרבה שיחות התחילו מיוזמתו אך גם אני שאלתי הרבה. הבעיה העיקרית שבכל שיחה עליה הוא טוען שהוא היה 100%, יחס, נתינה, פינוקים, נאמנות, יושר.. הכל הוא נתן (כספית ורגשית) והיא רק ניצלה, רק רצתה לבלות לבזבז, אחרי העבודה הייתה מבלה הרבה בחדר כושר כך שלא נשאר להם זמן איכות בערב... בקיצור הייתה על הפנים. ראוי לציין שהגירושים באו ממנה וכשהיא החליטה היא רצתה לסיים את זה כמה שיותר מהר כשהוא ניסה לשכנע אותה שיעבדו על זה. כששאלתי אותו מה היה טוב בה הוא אמר שהיא הייתה נאמנה ושאפשר היה לסמוך עליה... אבל גם אמר שלקראת הסוף כנראה היא פישלה והייתה בקשר עם איזה חבר מהעבודה שלה. היו קצת סתירות בין מה שהוא סיפר לי בהתחלה לבין מה שהוא סיפר לי אחרי כמה חודשים- פעם אמר לי שקיבל את המספר שלה ורק אחרי 10 חודשים הם דיברו, ובפעם השניה סיפר שהכירו חודש וחצי אחרי שהיא סיימה זוגיות של שנה וחצי (לא מסתדר עם ה-10 חודשים, כי זה אומר שהיא הייתה פנויה). אני איתו כמה חודשים ויש כמה נורות אדומות: בהתחלה הרגשתי כאילו הוא מתחרה בי- היו לו יציאות ילדותיות, אמר לי "מי יותר יפה אני או את?", "אני יותר אינטיליגנט ממך".. הערתי לו על זה והוא הפסיק (יש לציין שפעם ראשונה שהוא ראה אותי יצאו לו העיניים וראיתי שהוא כולו מחוייך). בנוסף, הוא בוהה בנשים, ברמה שקשה לו להסיט את המבט מהן, גם כשהוא לידי. הוא היה מחובר לאינסטגרם ועקב אחרי מאות נשים בנות 30 ומטה, שכל אחת מעלה תמונות עם בגדי ים וכו..הוא היה מקבל התראות על תמונות שהועלו..מחק את החשבון כשהערתי לו בפעם השניה וכשעשיתי לו סצנה. יש לו ידידות ולא מעט, במיוחד ידידה מאוד מאוד טובה כבר 20 שנה, נשואה, שבעבר כשהייתה רווקה הוא גישש לגביה ואמרו לו שזה לא ילך כי הוא לא לטעמה ומאז הם רק חברים טובים לטענתו.. הם מדברים המון, היא מאוד תמכה בו בגירושים והוא תומך בה כשהיא רבה עם בעלה (וזה קורה הרבה לאחרונה). כשהוא אמר לה כשהוא יוצא עם מישהי היא אמרה לו "שלא תעלם עכשיו". פעם ראשונה שראיתי אותה היא אמרה לי "היי" מאוד קר, ישבה על הספה 20 דקות והתעסקה עם הטלפון ולא דאגה להחליף איתי מילה והייתי לידה. הוא טוען שהתנצלה בפניו.. היא לא דאגה לדבר איתי אחרי זה בטלפון (למרות שהיא כמו אחות לטענתו), היא לא ידעה דברים לגביי כמו מה הסטאטוס שלי, איפה גרה, במה עובדת.. ביום הולדת שלה- הוא לא דאג לעדכן אותי שיש לה יום הולדת, ומסתבר שאני והיא חוגגות באותו יום. הוא רשם לה ברכה מאוד מאוד לבבית בפייסבוק ואני לא קיבלתי כלום (לא בפייסבוק ולא על נייר). אמרתי לו שלא הגיוני שהיא מקבלת ברכה לבבית והבטחות שהם תמיד ישארו קרובים ואני כלום, והוא הפך את הכעס כלפיי..הוא רב איתי ביום הולדת שלי בטענה שיש לי בעיה עם השם שלה ושאני קנאית ואובססיבית לגביה ונתן לי לחגוג עם עצמי באותו ערב... בקיצור יש הרבה נורות אדומות, אך יש בו גם דברים טובים: הוא מפנק, דואג כשמשהו חסר לי, רציני, מכוון לחתונה.. סהכ כשאין ריבים וכשלא עולות נורות אדומות כייף לי איתו, יש לנו שיחה טובה, נושאים משותפים, הכל זורם. אבל אני יודעת שזוגיות נבחנת ברגעי קושי ומשבר, וכשכל הערה שלי הופכת לריב כשאני הופכת לאשמה במקום לדבר כמו בני אדם ובאמת לברר מה מפריע לבן/בת הזוג ואיך ניתן לתקן, רק מקשה עליי (ודיברתי איתו על זה בריב האחרון אבל שום דבר לא השתנה). אחרי כמה חודשים אני אמורה לראות בו כגבר להתקדם איתו, כרגע במצב הזה אני לא שם למרות שאני מאוד אוהבת אותו..... בבקשה אשמח לעצות שיעזרו לי, אני רוצה לדעת- אולי אני פרנואידית, אולי קנאית מדי, אולי זה נורמלי שתהיה לו ידידה טובה וקרובה שאני לא אדע עליה הרבה וכשיהיו ביניהן הרבה שיחות שאני לא אהיה שותפה להן, אולי זה הגבר של שנת 2020, אולי אני מיושנת... אני מבולבלת, אשמח לעזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות