אז זה הולך להיות מגילה...
אני נקבה
בזמן האחרון (חצי שנה בערך קצת יותר) הרבה יותר נוח לי לשון פניה שלזכר רק לפני שנתיים גיליתי על כל LGBT והשנה הבנתי יותר על מגדרים
כרגע אני חושב שאני ג'נדרקוויר
אבל תמיד בילדות הייתי הכי בת שיש כאילו ממש
שמלה חצאית ורוד בובות הלו קיטי וכו'
למרות שתמיד היה לי "חבר בן" והייתי קצת טום בוי מהסוג החנוני של הקומיקס והמיינקראפט
השנה גם התחיל לי דיספוריה אני משאר שזה זה בחודשים האחרונים ממש קשה לי ונכנסתי לדיכאון
כל פעם שאני קורא על הקהילה הטראנסית אני מתחיל לבכות או לקבל התקף חרדה
אני שונא את עצמי ואת הגוף שלי רוב הזמן
אני חצי בארון מבחינה מגדרית יצא לי לדבר עם אמא שלי קצת על הנושא (יש לי משפחה לגמרי מקבלת) ואמרתי לה שאני ביסקסואל וגם דמי גירל (ככה הזדהתי בזמנו)
ואני לא יודע עם מדובר
הורמונים לא מאוזנים
השפע חברתית (נחשפתי לנושא הרבה)
גיל ההתבגרות
או שזה אמיתי
ואין לי מושג מה נכון וזה מכניס אותי למצוקה אני לא הולך לשום טיפול כרגע למרות שאני די בטוח שאני צריך
אין לי את מי לשאול את זה והרבה מאוד חברים שלי לא מבינים חוץ מכמה בקהילה
אני פוחד שזה סתם הגיל או ההורמונים
חברים שלי תומכים בי (מי שלא הומופוב)
היו לי מחשבות על לקיחת הורמונים או לשנות קצת את הגוף שלי... אבל זה מחשבה שמפחידה אותי... אני באמת לא יודע מה לעשות... או מה אני... ומאוד מציק לי החוסר ידיע של מה אני... זה מציק לי מאוד זה כבר פוגע לי בלימודים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות