אז העניין הוא כזה: בעת שאני רק מתחילה לדבר על משהו קטן בנוגע לעצמי אני גולשת למשהו אחר ומשם לעניין ספציפי אחר עד שזה מגיע לרמת חפירה קדחתנית ונוראית. כן, זה בהחלט משחרר ונוח לי לפרוק על כל מיני בעיות אולי שאני בטוחה שיש לי ועל קישוריהן לסיטואציות מסויימות וכו וכו. אני בטוחה שלאנשים (חברות, אמא,..) קצת נמאס לשמוע על החפירות שלי ואני באמת מתאפקת ולא שמה לב שאני מפריעה כשאני מדברת יותר מדי. הבעיה היא שברגע שאני נותנת לאנשים קרובים לדבר על עצמם זה מזכיר לי משהו שהוא קשור אליי ולאחר מכן אני מתחילה לדבר על מקרה שלי שיש לו קשר מסויים לנאמר ומשם לגלוש לנושאים נוספים שקשורים אליי. כנראה שיש לי מוח "אסוציאטיבי" ברמות. ואני באמת מנסה ככל יכולתי להתאמץ ולהקשיב אבל קשה לי וזה לא שאני לא רוצה להקשיב לבעיות של אחרים זה פשוט שברגע מסויים אני מאבדת את זה וחושבת על משהו אחר מבלי לשים לב או שאני חושבת על המקרה הזה והוא ישירות מזכיר לי משהו מסויים שקשור אליי. בדרך כלל בסביבה של אנשים שאני פחות קשורה אליהם אני שקטה (כי אין לי כוח לכל הביקורתיות והערות המציקות של אנשים ואין לי כוח לזייף אישיות עקב כך- כי "מי שאני באמת" בטח יפריע להם כמו שקרה לי בעבר עם אנשים והיו לי בעיות חברתיות נוראיות) אבל עם אנשים קרובים אני חופרת או משוגעת או שניהם יחדיו. ומשוגעת אמיתית. כן אמיתית. לא כמו בן אדם רדנדומלי נורמלי שיכתוב בסטטוס שלו Normal" "is boring כדי להראות כמה מיוחד הוא אבל בתכלס הוא בן אנוש נורמלי לחלוטין שפשוט יודע לזרום וברגע שיראה משוגע אמיתי אפשר להסיק שכנראה ירים גבה או אולי לא, אבל שיהיה. בקיצור, איך להפסיק לחפור ברמה שאני מציקה - אם אני באמת משתדלת וזה לא עובד? ( וסורי על החפירה )
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025