ממש לא יודעת מה לעשות.. אני נמצאת בזוגיות עם בת הזוג שלי,יחד כבר 4 וחצי שנים. ידענו עליות וירידות כמו בכל קשר כמעט..יצאנו מהארון יחד,ובכללי חווינו הרבה יחדיו. ובקיצור..אני מאוהבת בה ברמות קשות. רוצה הכל איתה,חתונה וילדים והכל. אוהבת אותה בטירוף
אבל לצערי יש אבל.
קשה לי . מרגישה שבגלל שאני נראת סטרייטית מאוד,אני נוטה לא לספר את זה לאנשים ובמיוחד לגברים שמתחילים איתי. (פשוט אומרת שיש לי חבר)
עד לפני חצי שנה רוב האנשים בחיים שלי ידעו, אבל אחרי שהתחלתי לעבוד בעבודה עם המון המון אנשים שתקועים אחד לשני בנשמה וממש מרכלים..החלטתי לשמור את זה לעצמי במיוחד כי אני לא רואה בעבודה הזו כמקום לטווח הארוך.
לכן סיפרתי רק ל2 חברות שם. אבל יש חברות ממש ממש טובות שאני מסתירה מהן וממש המצאתי בן זוג..שלא יחשדו. בנוסף בהתחלה סיפרתי לשתי בנות שונות בעבודה כשרק התחלתי שם והן פשוט התנתקו ממני. וממש נפגעתי כי מעולם לא חוויתי דחייה בעקבות המערכת יחסים בה אני נמצאת. לכן בחרתי לשמור את זה לעצמי גם מהקרובים אלי ביותר בסביבת העבודה. וזה אוכל אותי..אני שונאת את זה שאני מסתירה..אבל מפחדת שידברו..ושזה יהרוס לי את אזור הנוחות בעבודה.
מצד שני..האם אני חייבת משהו למישהו בכלל?
או שכדאי להיות אמיתית עם עצמי,לשים פס ולספר?
ממש מתלבטת. כואבת לי ההסתרה. בת הזוג שלי מודעת להכל וזה פוגע בה אבל היא משלימה עם זה.
לי אישית לא היה מפריע אם היא הייתה מסתירה..ההפך הייתי מבינה.
מה לעשות לדעתכם? באסה שעדיין קשה להיות מאה אחוז בקשר חד מיני,באסה שיש אנשים שעדיין תופסים מקשרים כאלה כפחות רציניים מקשרים הטרוסקסואליים..שזה גם משהו שאני מרגישה המון..
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות