אז אני בת 17, יחסית צעירה אבל כשמדברים במושגים של מערכות יחסים בין בני נוער, אני הכי זקנה שיש. מעולם לא הייתי במערכת יחסים. לרוב החברות שלי יש חבר או שהיה להן ורובן כבר הגיעו לשלבים מתקדמים בקשר ומנהלות מערכות יחסים של כמה חודשים טובים או אפילו שנים.
מערכת היחסים היחידה שהייתה לי אפילו לא הייתה, ונגמרה אחרי יומיים בקושי.
איכשהו זה תמיד נגמר אצלי בשלב ה"קטע". אני יכולה להיות עם מישהו בקטע כמה חודשים וכשזה מגיע לפגישה או שמחליטים לקחת את הכל צעד קדימה, אני נלחצת.
אני מרגישה שזה התחום היחידי בחיים שלי שאני חסרת ביטחון לגביו, וזה מאוד מציק לי.
היו לי הרבה אופציות אבל תמיד איכשהו אני מצליחה להרוס את הקשרים האלו.
לרוב המצב הזה קורה מציפייה שלי שהכל יהיה כמו שאני רוצה או חושבת שדברים אמורים לקרות או פשוט מכך ששמתי לב שבנים בגיל שלי לא מחפשים קשר רציני ואני לא מבינה בנים כמעט בכלל.
יש לי ציפיות די גבוהות אבל לאחרונה הבנתי שאופי כל כך הרבה יותר שווה מיופי. ברור שצריכה להיות משיכה, אחרת אי אפשר לנהל זוגיות, אבל אופי זה וואו. אינטליגנציה על כל צדדיה זה פשוט מושך.
אז אני לא ממש יודעת מה לעשות, אני חושבת שהכל נובע ממתח מסוים או משהו פסיכולוגי שעדיין לא הצלחתי לפתור.
החלטתי לפרסם את השאלה באתר הזה כי אולי התשובה יותר ברורה מימה שאני חושבת ואולי יש אנשים שהיו או נמצאים במצב דומה לשלי.
אשמח לתשובות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות