היי , מקווה שלא תשפטו אותי אבל ילדתי את ביתי הבכורה לפני חצי שנה ומרגע הלידה לא הצלחתי להתחבר אליה חשבתי שזה יעבור עם הזמן אבל בנתיים זה לא עבר , זה כן השתפר ויש רגעים שאני מתחברת ונהנת ממנה אבל לרוב קשה לי אני מרגישה שהחיים שלי נעצרו ברגע אני 24/7 עם הילדה אני גם לא מוצאת דמיון ביני לבינה וגם אני מאוד ביקרותית כלפיה כלפי המראה שלה וקשה לי אם אנשים זרים או מהמשפחה יבחנו אותה קשה לי עם הביקורת , היא מאוד מתוקה וחייכנית ויפה אבל יש דברים שמפריעים לי כי אני מאוד מאוד ביקורתית ולכן גם קשה לי להתחבר ואני מאשימה את עצמי איזה מין אמא אני אבל תמיד היה לי קשה עם מה החברה תגיד ואם יגידו ביקורת או איזה הערה לאוויר .. מה אני יכולה לעשות ? כל חיי חלמתי להיות אמא אוהבת דואגת ואכפתית וזה התנפץ לי בפרצוף אבל אני חיה תמיד במה יגידו ואם יגידו וזה עכשיו גם פוגע בבת שלי ובקשר שלי איתה לא רוצה שהילדה תגדל למציאות כזאת אבל כל יום אני בוחנת אותה ואת המראה שלה ולא נהנת ממנה ומפחדת מה יגידו , יש לכם עצות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025