שלום;
אני וחבר שלי כ-4 וחצי חודשים יחד, והכל מסתדר מעולה.
כשהכרנו, הייתי מודעת לבעיות נפשיות שיש לו- חרדה חברתית ודיכאון.
בהתחלה מאוד חששתי "להכנס לכל הסיפור הזה", אבל הפגישה הראשונה הייתה מעולה והכל הסתדר דיי מושלם עד עכשיו.
אני מתמודדת עם המון סיטואציות קשות בנוגע אליו:
הוא כמעט ולא יוצא מאזור המחשב.
הוא שונא להיות בחברת הרבה אנשים, כולל המשפחה שלי ושלו.
לפעמים הוא נאטם בפני (מצב רוח ממש נוראי) ופשוט ישן.
הוא לפעמים חסר טקט לחלוטין ולא מבין מה לא בסדר בזה.
הוא כמעט לא משתף איתי כלום בקשר לתחושות שלו ולרגשות שלו
לפעמים כל הסיטואציה כמעט מכניעה אותי... קשה לי, אני מרגישה כמו "מבוגר אחראי" .
חוץ מכל הבעיות האלו, אני יודעת שלא פעם ולא פעמיים היו לו מחשבות אובדניות.
הוא כרגע עומד להכנס למסגרת התנדבותית, ואני מאוד מפחדת מזה.
ראיתי לא מזמן את הסרט על הבת של מנחם בן שהתאבדה כשהייתה בשרות לאומי ואני מפוחדת ממה שיכול לקרות לו, לרוב בגלל שהוא לא משתף איתי כמעט כלום (וגם אומר לי ישירות שלא ישתף במידה ו...)
אני זוכרת את הפאניקה שלי כשהבנתי שהליכה להתנדבות היא בלתי נמנעת.
אני מאושרת איתו. באמת.
למרות הכל הוא מדהים אלי ומבין ותומך ומאוד אוהב, הוא ממש לא בן זוג שאפשר להגדיר כלא בסדר, אני גם יודעת שלמרות כל המצב הנפשי שלו הוא לעולם לא ירים עלי יד.
מה לעשות? אני מפוחדת לגביו, האם יש משהו לעשות?
אני גם מצרפת סקר, האם למרות האהבה והעובדה שהוא בן זוג טוב כדאי לי לסיים את זה?
תודהמלכל העונים והמייעצים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות