שלום,
אתמול היה מזג אוויר סוער שאי אפשר היה ממש לצאת החוצה!
חיכיתי לבעלי שיחזור מהעבודה, הוא חזר בשבע בערב.
הכנתי לו ארוחה חמה, הוא הגיע, אכל 10 דקות ואמר לי טוב אני הולך להורים שלי.
אמרתי לו, סופש.. חיכיתי לך כל יום התגעגעתי וחוץ מזה מבול מטורף בחוץ מה כל כך לחוץ לך לסוע להורים?
לא עניין אותו כלום והוא אומר לי אני הולך.
הצעתי לו שאני גם אצטרף אליו והוא לא רצה!!!
הבן אדם חזר הביתה לקראת 22:30 והוא באמת לא מבין מה לא בסדר בהתנהגות שלו.
הרגשתי תחושה איומה, של חוסר הערכה, כעסתי על עצמי שאני אשכרה חיכיתי לו כל היום, התגעגעתי והוא בא עשר דקות אכל הלך וחזר בלילה.
וההורים שלו מה איתם? הם לא חושבים עלי? הם קוראים לו לבוא ביום כזה מטורף שיש מבול וסופות בחוץ אחרי יום עבודה וחוזר בלילה, הם לא חושבים שאשתו מחכה לו בבית?
מרגישה שנמאס לי מהכל, היה לנו ריב פיצוצים ובאלי להפריד כוחות.
לגיטימי שארגיש תחושות כאלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות