אז יש לי חבר מזה חודש והוא חמוד ברמות ומתחשב ומת עליי אבל אני מרגישה שהוא לא באמת מכיר אותי. כי אני שרוטה, עברתי הרבה בחיים, הטרדות, פגיעות, גם בתוך המשפחה.. זה הפך אותי להתחבר לטיפוסים מהשוליים, אני רואה את העולם בצורה מאוד מפוקחת, והלב שלי קצת נחבל.. לכן אני חוששת שהוא לא יכול להבין את כל זה כי הוא "נורמלי" . לדוגמא דיברנו על מישהו מפורסם שעבר חיים קשים והוא אמר לי "כן אבל עכשיו החיים שלו טובים, יש לו ילד והכל טוב" ועניתי לו שזה לא עובד ככה, ששריטות הולכות איתך כל החיים ומשאירות צלקות... אבל זה לא נראה שהוא הבין, אני מדי פעם מטפטפת לו שאני רוצה לשתף אותו בדברים אבל אני חוששת שבגלל חוסר הנסיון שלו הוא לא יוכל להכיל אותי ולהיות אמפטי לכאב שלי.. מצד שני יש בבטחון שלו בחיים ובתמימות שלו משהו שלגמרי קוסם לי, כשאני איתו אני יכולה שוב כאילו להיות הילדה שהייתי לפני שחוויתי את החוויות הקשות שגרמו לי להיות חשדנית... לסיכום אני תוהה אם אוכל ליצור איתו זוגיות אמיתית מבלי שיזדהה עם המקומות הכואבים... או שרק עם מישהו שחווה על בשרו נוקאאוט או שניים מהחיים אוכל ליצור קשר רגשי עמוק ואמיתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות