תשכחי מזה לגמרי
אנחנו מדברים המון ואני מרגישה כל כך פתוחה איתו (יש בינינו קצת דיסטאנס בקטע טוב).
אני לא אחת שמשחקת משחקים או רוצה מישהו בגלל שהוא חתיך או בגלל הגיל או מנסה שיתחילו איתי או משהו
הכי להפך
אני מרשה לעצמי בכלל לחשוב על מישהו בקטע רומנטי רק במקרים מאוד ספציפיים
אני 16 והוא עוד שנייה 19, הוא היה מדריך שלי אבל לפני 3 שנים.
כשאני כותבת את זה ההפרש נראה עצום אבל בפועל זה לא מרגיש ככה
יש לנו אותו ראש ותחומי עניין נורא דומים
ופשוט כיף לי איתו, אני לא רוצה להפסיק להיפגש איתו או לסיים שיחות
אנחנו נשארים לדבר עד שהשמש זורחת וגם אז כשמסיימים את השיחה יש בי ריקנות כזאת ואני רוצה להמשיך
כשאני קמה לבוקר של אחרי שיחה איתו יש לי תחושה שאני לא מרגישה באף מקום אחר.
בגלל שהוא הדריך אותי היה לי ממש קשה לחשוב עליו ככה, אבל עברו כמה שנים וכמו שכבר אמרתי אנחנו מדברים המון ומאוד פתוחים (לפחות ככה אני מרגישה)
ככל שעובר הזמן וחברות מדברות איתי על בנים מתחזקת אצלי התחושה שעם אף אחד אחר אני לא מרגישה כמוהו ואף אחד לא מבין אותי כמוהו.
הבעיה זה שמאוד קשה לי להתחיל לרמוז לו אפילו על מה שאני מרגישה. אני יודעת שהוא נהנה לדבר איתי אבל השאלה באיזה רמה זה, ואם הוא מרגיש כמוני לפחות חלקית. אני גם מפחדת להרוס את הקשר בינינו כי אני אוהבת אותו גם בתור אח גדול וחבר טוב.
הוא עשה ש"ש ועכשיו מתגייס ואני בי"א. אני יודעת שזה נראה כאילו הוא עושה לי טובה שאנחנו מדברים בכלל וגם אני חשבתי ככה, אבל שמתי לב (הוא גם אמר לי) שהוא ממש אוהב לדבר איתי ושהוא מעריך אותי באמת.
אני מעריכה אותו מעבר לזה שהוא מדריך שלי, שזה מובן מאליו, אני כבר אוהבת את הבן אדם שהוא, באמת נהנית מכל פרט שלו, מהאווירה שהוא יוצר, מהעינים הרחבות שלו, מהחיוך הענק שלו.
מה אתם חושבים? לעשות עם זה משהו? ובכלל מה דעתכם?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025