היי קוראים לי אלי(שם בדוי) ואני בת 16.
כשהייתי בת 10 היו לי את החיים הכי יפים בעולם- עד שאחותי הקטנה נולדה.
תמיד טיפלתי בה, שמרתי עליה, קילחתי אותה וכו'...
ופה מתחיל כל הסבל...
שמתי לב טיפה שההורים שלי יותר מתחילים לאהוב אותי יותר מידי. בהתחלה זה לא הפריע לי, אבל אחר כך כשרציתי כסף לקניון טענו ש'אין' או ש'אחר כך' אבל עכשיו(בת 16) הם בכלל לא מסתכלים לכיוון שלי.
אני וההורים שלי תמיד רבים(אח שלי בצבא), אין לי יחס, פונים אלי שהם צריכים משהו(קיפול כביסה או משהו אחר)
אני פשוט רוצה למות, אני כותבת את זה בדמעות.
עכשיו אני רוצה לקנות אייפון והם אומרים שאין, אבל כשאמא שלי הולכת לקניון, היא קונה חצי מהחנויות שם, זה פשוט מרגיז אותי.
לאח שלי הם נותנים יחס, כי בכל זאת הוא חוזר פעם ב... והוא הבן הבכור..
לפעמים אני מרגיזה/צועקת על אחותי רק בכדי שאני אקבל מהם יחס לפחות!! באמת שאין לי כוחות ואני מיואשת, תבינו, אם הגעתי לרמה שאני כותבת את זה פה זה רק מראה את זה.
חשבתי כמה פעמים על לעשות משהו עם עצמי(אי אפשר לכתוב את המילה, אבל היא קשורה למוות) ובחיי שאני חושבת על זה עוד ועוד.
*פליז אל תגידו לי לעשות שיחה עם ההורים או משהו, כי באמת אין לי כוח לזה עכשיו...*
אני כותבת את הדבר הזה אחרי עוד ריב איתם, כי באמת שמאז שאחותי נולדה הכל נדפק לי בחיים האלה. פשוט ככה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות