אהלן, אני אורן בת 21 ומגיל 10 אני סובלת מדיכאון ממושך, היו תקופות שקצת עבר לי ולרוב תמיד חזר, אובחנתי אצל פסיכיאטר עברתי איבחונים ומה לא, כמויות של פסיכיאטרים ותרופות שעזרו לכמה חודשים ואז הדיכאון היה חוזר ומכה בי שוב. קצת רקע עלי: מאז שסיימתי בית ספר לרוב רק עבדתי ונאלצתי להתמודד עם הדיכאון והחרדות שלי מלקוחות ומה לא היו ימים שרציתי רק לבכות ולא להתעורר ולקום מהמיטה לא יכולתי לגרור את עצמי הייתי בוכה כל יום כי פיזי ונפשי לא יכולתי לצאת לעבוד היו תקופות של חודש שהצלחתי לתפקד ואז בייתי מתפטרת עם דמעות בעיניים, היו עבודות שהייתי מגיעה ליום הראשון של העבודה חוטפת חרדה תופסת את התיק ובורחת.. בנוסף להכל קיבלתי פטור מצהל עקב מצב נפשי (אם זה משהו שתורם לנושא)
ואמא שלי לא הייתה מבינה מה עובר עלי והייתה גורמת לי לצאת לעבוד והייתי באמת בוכה בלי סוף..
התפקוד שלי היה נורמלי אפילו הצלחתי לעבוד ברצף בעבודה מאוד גמישה 10 חודשים ועכשיו התפטרתי כי פשוט לא הייתי מסוגלת יותר, ואני מבינה שיש לי בעיה ואני לא יודעת איך לפתור אותה אני בדיכאון מזה שיש לי הפרעות אכילה שאני אוכלת כל כך הרבה שאני לא מסוגלת לנשום או ההפך לא אוכלת כלום ימים שלמים שאין בי כוח פיזי לקום ולהביא לעצמי כוס מים.. אני בן אדם מאוד חרדתי ורגיש הייתי רוצה לעבור טיפול פסיכולוגי ובאמת להקדיש זמן לבריאות הנפשית שלי.. ואני מרגישה שאם הייתי מקבלת קצבה זה היה פותר את כל הבעיות שלי והייתי יכולה לטפל בעצמי ולנסות להוציא את עצמי מהמצב הנפשי שלי בלי דאגות של פרנסה..
אמא שלי הכריחה אותי לצאת לעבוד בגלל המצב הקשה בבית נאלצתי לעזור לה לשלם על שכר דירה ולקנות מצרכים לבית.. אשמח ממש לעזרה או עצות תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות