תמיד הייתי ילדה עמוקה, היה לי רגעים ועדיין יש לי שאני מצליחה לצחוק ולהשתגע ולא לחשוב על מה שאני עושה אבל מטבעי אני ילדה ביישנים ועם תובנות יותר עמוקות על החיים מאשר עוד ילדים בגילי. האינטליגנציה הרגשת שלי יחסית גבוה (לא בקטע מתנשא או משהו)
ותמיד מצאתי את עצמי מתחשבת באחרים הרבה ולפעמים יותר מדי יותר מאשא על עצמי, ואני מרגישה איך אנשים אחרים מרגישים מאחורי מה שהם עושים וזה פוגע בי כי לפעמים אני חושבת יותר מדי ומנתחת דברים לא נכון ומרגישה שאני לא רצויה
וככל שהתבגרתי (זה בעיקר התחיל לי בסוף שנה שעברה) נהיה לי יותר עומק לדברים וניתחתי מעשים ורגעים יותר בחומרה וחשבתי יותר מדי על דברים שאני עושה
ואני מרגישה עכשיו שזה פוגע בי מאוד, אני לא
מצליחה לשתף חברה (כעיקרון חברה הכי טובה)
בהרגשה הזאת שעוברת עליי כי אני לפעמים מרגישה ממנה שאני לא רצויה ושהיא לא שמה לב לדברים שהיא עושה שפוגעים בי
ואני רוצה לפעמים להיות כמו הרבה ילדים ולחיות את הרגע ולא לחשוב יותר מדי ולעשות צחוקים וזה ממש קשה לי
והרבה אירועים חברתיים אני מפחדת ללכת בגלל זה וגם טיול שנתי שממש קרוב שאני לא יודעת אם לצאת אליו בגלל הפחד של להיות לבד או לא להרגיש רצויה (שכבר קרה לי בטיול הקודם)
ממש מעריכה אם קראתם עד הסוף
ותודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות