היי, תודה לכל עצה כנה שתבוא.
אני נמצאת בקשר רציני כבר הרבה זמן, גרים ביחד ורואים עתיד משותף. מבחינת הקשר שלנו הכל מעולה.
הבעיה שלי הוא עם המשפחה שלו - אין לי בעיה איתם ברמה האישית, באמת הם אנשים טובים וקיבלו אותי למשפחה שלהם, אבל הם דתיים ושומרי שבת וזה מאוד מקשה עליי. חשוב לי לציין שאני לא מאמינה בדת (בבקשה אל תכנסו בתגובות לנושאים של דעות דתיות למיניהם, שכל אחד יאמין במה שמתאים לו).
המשפחה שלו גרים רחוק וברגע שבאים לבקר אותם זה סופ"ש שלם, גם כי אין טעם לנסוע ישר הלוך חזור וגם כי הם שומרי שבת ולחזור הביתה בשבת זה לנסוע ופחות מתאים (הוא כבר התרחק מהדת, אבל הם לא באמת יודעים על זה יותר מדי)... כל הביקורים הם בתדירות גבוהה ובכל פעם מחדש אני מרגישה חנוקה ושנכפית עליי דת, אני צריכה כל פעם להקשיב לתפילות ארוכות שמבחינתי הן ריקות, אני לא יכולה להנות מהשבת שלי, לא יכולה לבשל לעצמי ארוחות מושקעות (מבחינתם זה "עבודה" אבל מבחינתי זה הנאה!). אם אני רוצה להיות בטלפון או משהו כזה אני צריכה לעשות את זה בשושו בחדר כמו איזה פושעת ויותר מהכל האווירה היא מעיקה - אפשר להרגיש שהם סובלים מזה, מעבירים את היום בלישון יותר מדי משעמום, לשחק משחקי קופסה של ילדים או סתם לצאת ללכת ברחוב בלי פואנטה, העיקר להעביר את הזמן....
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות כאן. בהתחלה יכולתי לחיות עם זה אבל כבר נמאס בצורה שכל פעם אני מרגישה ממש רע ומתוסכלת ואני כבר מחפשת תירוצים לא לבוא. מצד אחד אני מרגישה שזה נכפה עליי אבל מצד שני זאת המשפחה של הבן זוג שלי ואני לא יכולה פשוט להתעלם מהרצונות שלהם ולפגוע בהם, וכן חשוב לשמור על קשר טוב איתם.
מה אפשר לעשות????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות