אני יותר ששטחי ואני אמורה לעשות בדברים אחרים אבל פשוט קשה לי וכל יומולדת אני נכנסת ליותר דיכאון. תמיד הייתי מאלה שמשתתפות בלהפתיע אחרים. זה מתחיל מלקשט את החדר שלהם בבלונים ומתנות וממשיך למועדון או משהו. וכשמגיע היומולדת שלי בקושי מזל טוב אומרים לי. שנה שעברה הזמנתי מקום במסעדה שכולם ממש ממש אוהבים והולכים אליה הרבה בימי הולדת ובכללי, הזמנתי 20 אנשים, הגיעו 9! אחת שכחה, אחת אמרה למישהי שהיא שכחה ולי היא אמרה שיש לה שיעורים, אחת פתאום כואבת לה הבטן, אחת לא באלה לנסוע כל כך רחוק (40 דקות באוטובוס) והשאר פשוט לא אמרו כלום וגיליתי שהם לא באו כשכבר הייתי במסעדה. למה מגיע לי יחס כזה? לא עשיתי כלום לאף אחד. אני תמיד מאלה שמארגנים, שמשמחים, למה אף אחד לא משמח גם אותי? למה אף אחד לא רוצה להפוך את היום הזה למיוחד בשבילי? יום אחד בשנה שהוא מוקדש בשבילי ולאף אחד לא אכפת. מיותר לציין שהפסקתי עם הדברים האלה מאז היומולדת האחרון, והשנה אני לא עושה כלום ולא מצפה מאף אחד לעשות לי משהו כי אני יודעת שאני אחכה ואתאכזב.
סתם רוצה שאנשים יקשיבו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות