היי, אני והחברה הכי טובה שלי חברות הכי טובות כבר שלוש שנים, אני מדברת על חברות חלקה בלי שום ריב או חיכוך. אנחנו אף פעם לא היינו באותו בית ספר, אבל תמיד היינו אחר הצהריים ביחד, היא החליטה השנה לעבור לפנימיה, אני רואה אותה טיפה פחות אבל גם לא משהו משמועתי, (נפגשות כל סופ״ש כשהיא חוזרת..)
כל החופש הגדול נושאי השיחה היו על המעבר שלה לפני יה, הכל סבב סביבה והתרכז בה, הבנתי את הסיטואציה והחלטתי שאני חייבת להיות שם בשבילה גם אם זה אומר לשים את עצמי בצד.
אני עברתי חרם בבית ספר למשך שנה וחזרתי השנה לאותו בית ספר מסיבות טכניות ועדיין החלטתי לתת לה את מלוא צומת הלב. (בואו נגיד שתמיכה גם אני חייבת.)
מאז שהיא עברה לפנימיה אנחנו לא מפסיקות לריב, ברמה של 2 ריבים ביום לפחות לא כולל ויכוחים ועניינים.
אני בחופשה איתה עכשיו ואני לא מסוגלת להשאר אפילו דקה מיותרת. הכמות ריבים לא הגיונית, פרצופים ללא הפסקה.... אני בן אדם עם מודעות ואני באמת פתוחה לביקורות בונות, שאלתי אותה אח לדעתה השתנתי, ענתה שלא ואני באמת מרגישה שאני אותו הדבר.
חשוב לציין שאנחנו אחרי כל ריב מדברות ומשתפות, אבל כמה אפשר???
מה קרה לנו?.....
אשמח לעזרתכם:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות