כפי שהכותרת מסגירה אני מתחיל בסוף החודש ללמוד תואר ראשון.
הלחץ הזה ומלווה בתגובות פסיכוסומטיות לא ככ נעימות - לא מצליח לישון בלילות, מרגיש לחץ בחזה ובידיים, מוצף בלי הפסקה במחשבות על זה במשך כל היום (מה שמשפיע על תפקוד בכל הדברים שאני עושה)..
על פניו אין סיבה:
א. התואר שלי ממומן במלואו, קיבלתי מלגה על כל ה3 שנים + שנה סטאז׳.
ב. מבחינה כלכלית אני בסדר - גר אצל ההורים כי המכללה מרחק שעה וחצי באוטובוס ולא אכפת לי תחב״צ, לומד 3 ימים בשבוע ועובד ב3 הנותרים: ככה אני מרוויח בערך 2500 מה שמתאזן לי עם ההוצאות הרגילות של ביטוחים, דלק, קפיטריה בקמפוס, בילוי קטן פעם בשבוע עם חברה שלי ובלת״מים כמו חתונות וכו׳. ההורים שלי הבטיחו שיעזרו לי עם כסף בזמן הלימודים.
במצב הזה אני גומר כל חודש עם בערך 0 בעו״ש עד לפלוס של מאות בודדים. (פחות מ500). לפחות זה לא מינוס!
ג. אני ממש מסודר מבחינת לימודים ולא חושש יותר מדי מהקורסים, זה תואר הומני מאוד מאוד עמוס במטלות קריאה והגשות, אבל אני מסודר מבחינת הזמנים שלי והלמידה בכללי, לא מפחד ללמוד קשה. יש עבודה מובטחת ויציבה בסוף הסטאז׳.
אבל ואבל גדול -
יש לי שאיפות בשנים הקרובות שאין לי מושג איך אממן אותן - כמו טיול של חודש עם חברה שלי כשהיא תשתחרר מהצבא באמצע התואר שלי, (ויתרתי בשבילה על טיול גדול שהייתי אמור לצאת אליו, לא מתחרט על זה)
שנינו בראש של חתונה לפני גיל 30 (אני יודע שאי אפשר לדעת מה יהיה באמת עד אז) אבל אני אסיים את התואר בגיל 28 ואין לי מושג איך אממן את כל זה. הלוואות ממש לא על הפרק. שלא נדבר על רכב, הרכב שלי בן 10, ביטוח נהג חדש זה מכה אחרת שזה עוד אני סופג חודשית, מה אם יילך לי המנוע/גיר/תאונה טוטאל לוס? מאיפה יהיה לי כסף לזה? לעבודה שלי אין אוטובוס..
ההורים שלי יכולים לעזור בכמה מאות שקלים בחודש לא אומר שבדברים הגדולים הם יוכלו.
אז באמת החשש הזה מירידה משמעותית בהכנסות יושב עליי חזק ורודף אותי ואין לי מושג איך להרגיע את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות