אני בזוגיות מזה כשנה, ברוב הזמן זוגיות מאוד טובה ואוהבת. יש לי בן זוג מקסים, רגיש, חכם, אוהב נראה מעולה. לא חושבת שאמצא מישהו טוב יותר. בשנה האחרונה עברו עליי דברים שהותירו בי המון צלקות מצד הבית והמשפחה ומשהו בי ממש השתבש. תמיד הייתה לי נטייה ליפול לדכאונות וחוסר מעש וכו ועכשיו זה בכלל יוצא מפרופרציה. כמובן כמו בכל זוגיות, הכל יוצא אל האיש שאיתך והבן זוג שלי סובל ממני המון מחוסר מצב רוח או פתאום יום שלם שלא בא לי לדבר איתו אפילו ומצבי רוח שאפילו אני לא יודעת איך להסביר אותם ולרוב שותקת שתיקה דבילית.
הוא המון פעמים מתחיל לחשוב שאני כבר בכלל לא אוהבת אותו ולא מבין איך אני יכולה להשתנות ככ מהר ואני בתגובה, חסרת מילים. לא יודעת מה אני רוצה מעצמי בכלל. בין היתר בשנה הזו כמעט שהתנתקתי מהחברים שלי וממש לא באלי אותם בחזרה, את התחביבים שלי הזנחתי ואני מרגישה פשוט פספוס אחד גדול.
אני לא רואה את עצמי בלעדיו עכשיו, אני לא חושבת שאני בכלל מסוגלת נפשית להתמודד עם הלבד עכשיו. אני חושבת שאני אוהבת אותו ומרגישה שפוגעת בו כלכך הרבה, אני חייבת למצוא דרך לא לתת למצבי רוח שלי להשפיע על הזוגיות שלנו. הוא מבחינתו אוהב אותי ולא רואה בכלל אופציה להפרד. ואני בכלל לא מבינה למה הוא אוהב אותי ככ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות