אני התקבלתי לעתודה אקדמית ולתואר דו חוגי (זאת הייתה דרישה כי מתואר אחד לא תמיד משיגים 120 נקודות) ברבי מלל (ולאחד החוגים היה מבחן כניסה). קודם רציתי ללמוד בטכניון, אבל לא הלך לי ממש טוב במתמטיקה ובפסיכומטרי, אז התפשרתי על אוניברסיטה, ואז התפשרתי על חוגים שהסכם שלי התאים להם, והיו בודדים כאלה.
כל המשפחה גאה בי אבל הם מקניטים אותי על החוגים שלי. למשל, יש 2 ילדים קטנים במשפחה (לא אחים שלי) שהתבכיינו בגלל איזו שטות, ואמרו לי לעזור להם כי זה מה שאחד החוגים הולך ללמד אותי. אני פוחדת להיות צווארון ורוד באזרחות, ואמרו לי שבזכות אחד החוגים אוכל להיות מורה בבית הספר, אני רק אצטרך ללמוד חינוך ולקבל תעודת הוראה בשביל זה. אני מרגישה שמקטינים אותי ושלא מבינים מה אני כן רוצה לעשות, או מה לא לעשות. אני צודקת? ומה לעשות? (ולעבור לחוגים אחרים זה מאוחר מדי ואני באמת רוצה להיות עתודאית ולא לצאת מהמסלול)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות