היי,
אני גרה מול דירת סטודנטים נחמדה. חבר'ה מתוקים שבכל יום-יומיים מגיעים להם בשקט חברים, הם לא רעשנים חצופים אלא להיפך, השמחת חיים שאני כבר שנים מחכה לשמוע לידי. שמחת חיים טהורה, מגיעה מהצד האוהב של החיים, מהאהבה שעדיין נמצאת. המוזיקה שנשמעת מהם יכולה להיות מכל הז'אנרים ועדיין, היא טובה. ממש לא מתלהמת ולא מרעישה או בזילות. רוח נעורים חיה !!
חשבתי הרבה פעמים סתם לדפוק בדלת ולומר שלום אבל היום אם מישהו היה עושה לי את זה, לא הייתי פותחת את הדלת ונכנסת אל תוך עצמי לחרדות עמוקות.( כאילו, מי עושה את זה היום? ) אבל בא לי כן לקחת מהם קצת רוח נעורים, קצת שמחת חיים שכבתה בי מרוב שהייה ממושכת וארוכת שנים לצד ציניקנים שלרוב גם עוטים מסיכות. הכיף בלראות את הנערים האלה הוא הרבה פעמים גם מזכרונות טובים מימי הלימודים שלי, הייתי על פת לחם, עובדת כמו חמור עד הלילה, בלילה מכינה סמינריונים ועדיין, קמה אחרי שעתיים כולי מלאה ברצון לאכול את החיים. החבר'ה שלי היו באים בסופי שבוע, כולם ביחד באווירה טובה, פעם אוכל פעם מאנצ'יס, העיקר שישארו ונעביר ערב בכיף צוחקים או סתם נחים וצופים בסרט טוב...
עכשיו זה להתענב לעבודה, כשהמרד הגדול שלי היום בקוד לבוש הוא להגיע בג'ינס.
ועם זאת, לחיות כמו מבוגרת מבוייתת שחושבת על העו"ש כל היום, העוני כבר לא כזה רומנטי אלא עובדת חיים כואבת כמו כל בני גילי, לחשוב איך שורדים את החודש, להזהר מהרגל של ההוא ומההיא, לבנות את כל מי שלידך ולהעצים את עצמך כי אין באמת חברים, לרוב כולם מתוך אינטרס חבוי או גלוי וכולם חוזרים הביתה לחיים תובעניים. כולם בנו את עצמם, לאף אחד אין זמן לנשום ואם הם מצליחים לנשום הם הופכים את זה למניפסט באינסטגרם. והסטודנטים מהדירה? הם עוד לא שם. הם עוד רואים את הצד של העולם היפה.. בונים את עצמם. אני מוצאת את עצמי מאחלת להם בלב שיבחרו במקצועות שלא רק יניבו להם כסף אלא גם סיפוק ועניין. שלא יתנו לקפיטליזם לנצח כי אפשר לבנות מחר טוב יותר. שיבנו קידמה מלאת רוח טובה של נעורים טובים ורגועים - כמותם.
#סתם_פורקת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות