אני בי'ב. השנה האחרונה.. ובכל זאת אני לא מצליחה לתפוס את עצמי בידיים.
אני יודעת את החומר ברוב המקצועות, או שיכולה ללמוד אותו לבד בפחות זמן. קשה לי לשבת במקום אחד ולא באלי לדחוף לעצמי תרופות בשביל סתם לשבת ולהסתכל על הלוח. אני מרגישה שהדבר היחיד שהבית ספר הביא לי זה ייאוש עצמי.
תמיד הייתי מהתלמידות שכל המורים אוהבים, מצטיינת אפשר לקרוא לזה. אבל בקצרה החיים דפקו אותי והייתי נשארת הרבה בבית כי הייתי מדוכאת מאוד או שהיו לי חרדות (עד לפחד שיפגעו בי ברחוב) בבית ספר לא מלמדים אותי כלום, ואני מרגישה ממש שרוצחים את כל הטוב שבי ואת כל מה שאהבתי בעצמי.
בכל מקרה, החודש הראשון ללימודים וחצי ממנו הברזתי. אני לא יודעת מה לעשות ואיך לאזן את זה אכשהו ככה שאני אשאר בגבול השפיות וגם לא אכשל.
לספר למחנכת שלי על הבעיות הנפשיות שלי בתקווה שהיא תצדיק חלק מהחיסורים ולדבר עם היועצת?
אם למישהו יש עצות או טיפים והוא יודע עד כמה חיסורים משפיעים באמת או איך להחסיר פחות אני באמת מאוד צריכה את זה.
בעיקר מה לעשות בשיעורים מיותרים (כמו אנגלית, בואו ילד ממוצע יכול ללמד טוב יותר) כדי שלא יהיה רצון ללכת משם.
תודה לכל המייעצים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות