לחיות את חיי כרגע לראות מה לעשות בהמשך
אני הילה (שם בדוי) בת 19 וחצי עם ילד בן 9 חודשים בבית.. בן זוגי כל היום בעבודה, עובד קשה כדי לפרנס אותנו... אני בבית עם ילדי, מגדלת אותו בבית עד שיגגל טיפה ואז יכנס לגן ואני אצא לעבוד גם.. לשאלה, כןאב לי מאוד הנושא של הצבא, רציתי לשרת ולעשות שירות משמעותי לצערי, האדם מתכנן ואלוהים צוחק.. זה בדיוק מה שקרה אצלי.. רק שאני לוקחת את זה מאוד קשה ! בררתי על הנושא ופניתי למיטב לשאול אם אשפר להתנדב בכל זאת. החא אמרה שלא אני לא יכולה.. לקחתי את זה מאוד קשה כי אני רוצה לשרת.. בן זוגי אמר שאני יכולה לוותר על בני והוא יקח אותו על עצמו אחריות מלאה ואני יכולה להתגייס מבחינתו. מאוד קשה לי עם זה לא יודעת מה לעשות כי בכל זאת זה הילד שלי אבל היה לי ברור שאני קוצה למסור אותו אחרי ההריון (מה שעדיין לא קרה).. בקיצןר הלב שלי צועק צבא בלופים.. לא יודעת מה לעשות.. לי אין בעיה לצאת חמשושים כל שבוע ולראות אותו כל סופ"ש.. מצידי ללכת לבקום ולעמוד על שלי! אבל יש לי אחריות! לא יודעת איך נותנים לכולם להיות הורים . והאצת אין לי מושג איך נתנו לי להיות פאקינג אמא !?.. אז בבקשה עזרו לי אני אובדת עצות! לפעמים באלי לברוח אבל לפעמים נזכרת בכל מיני פלאשבקים מהגדנע, מיום המאה שלפחות עשיתי ואני רוצה עוד! אני חדורת מטרה! מלאה במוטיבצינ! ורעל בעיניים!! אני חושבת שיש חשיבות באנשים כמוני בצהל מה אומרים? אף אחד לא מבין את הרעל שלי.. וקשה לי עם זה.. אני קוצה להיות כמו כולם.. למה אני שונה ? אני רוצה להיות כמו כולם ולא נגד הזרם! אני רוצה לעשות צבא !! מצידי לפנות לרמטכ"ל אם זה אפשרי בכלל.. אוף
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025