אני מרגיש שיש לי איזה אישיו (כמו להרבה אנשים שאני מכיר) שהם תמיד חייבים להיות כל הזמן מוקפים פיזית באנשים בשביל לא להשתעמם. רק שאצלי כשאני לא נמצא עם עוד אנשים שאני מכיר אני נכנס לסוג של חרדה חברתית.
בקיץ האחרון (ובכללי בשנים האחרונות) עבדתי כמעט כל יום עם עוד עשרות בני נוער והיה לי ממש כיף. הכרתי מלא חברים חדשים (ועשיתי מלא כסף חחח). אני עדיין בקשר שוטף עם כמעט כולם מהעבודה ואנחנו מתכננים להיפגש מלא בחגים.
הקיצר כשהתחילה השנה (אני בי"א) חזרתי לכיתה שלי והרגשתי פחות פופולרי, "לא מקובל".
אף פעם לא היו לי מלא חברים (לפחות בכיתה), אבל אני והחברים שכן היו לי היינו מאוד קרובים. אני בכללי מדבר בעיקר עם 5 בנות בכיתה שלי (יש שמועה בכיתה שאני גיי, אבל "מזלי" שאני לא ממש פופולרי אז הנושא הזה לא עולה הרבה. אבל אני כן הומו בארון).
בכללי בשכבה (ובבית ספר) יש בסה"כ משהו כמו 20 אנשים שאני מכיר אותם ממש טוב ונפגש איתם בהפסקות, אבל כשאני נמצא בשיעורים אני מרגיש לבד. בעיקר גם בשיעורי ספורט שזה רק בנים (מהכיתה) שאני יותר בודד ומדבר בקושי עם כמה בנים.
בעיקר אני מקנה בכמה ילדי שמנת בכיתה שלי שהם בתכלס בנים מפונקים עם הורים עשירים בטירוף שנראים יותר טוב ממני, יותר פופולריים ומתלבשים עם דברים הרבה יותר יקרים ויפים משלי (וזה לא שיש לי טעם רע בבגדים).
תכלס גם רק בקבוצת ערבית שלי הכרתי בנים שאני באמת מוכן לדבר איתם, אבל הם חננות (קיצר לא שאני נגד חננות אבל הם פחות ה-טיפוס שלי לחברים).
קיצר יש למישהו רעיון איך להיות יותר פופולרי?
גם אני מרגיש שמעבר לחברים שלי מהעבודה (שלאחד מהם גם קורה אותו המצב) אין לי באמת עם מי לדבר על זה. גם אין לי אחים שיוכלו להבין אותי ואני חי רק עם אמא שלי ולא נוח לי ממש לדבר איתה.
תודה למי שעוזר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025