שלום, אני חושבת שאני התחרפנתי. אני כותבת בלי הבעה ובלי תזוזות כמעט כי אני בהלם טוטאלי. אני באמת מתחילה לפחד מעצמי. אתמול היה השיא של חיי. מרגישה רע אפילו להוציא את זה החוצה.. אני נמצאת בטיול הגדול שלי שעד לפני חודש היה מהמם, פרחתי מכל רגע, רציתי כבר שיגיע הבוקר לעוד יום של כיף ואושר פנימי טהור. אני כבר מעל חודש מטיילת במדינה קשוחה (לי)- **כל** יום מעבר ברכבות עם המוצילה הכבדה על הגב, יש לי פרטנר מזעזע, לא חשבתי יותר מדי כשהזמנתי אותו להצטרף אליי. אכן התפצלנו לכמה ימים שעשו לי טוב אבל גם לא תמיד, וחזרנו שוב למרות שאנחנו לא כל הזמן ביחד. גם יש לי סידורים למדינות הבאות שאהיה בהן והכל לוקח זמן ומשאבים ואנרגיה ומזה נובע- גם עצבים. אתמול היה השיא אחרי שהמוצילה (התיק הגדול) הייתה לי על הגב 40 דק עד שמצאתי את הנקודה שאליה אני צריכה להגיע, הסתובבתי סביב עצמי פשוט. אחרי עוד עצבים מהסידורים- אני שרטתי את עצמי בפנים בפראות, בלהט, בשגעון. מה עובר עליי?.. אני השתגעתי. פעם הייתי מוציאה עצבים בהקאות אבל הבטחתי שלא אעשה את זה יותר. אני יושבת כרגע ומסתכלת על הקיר בפחד מעצמי שמה יש לי פתאום, בחיים לא הגעתי למצב כזה בחיים לא הייתי משוגעת, עוד מעט עוברת מדינה ועוזבת את הפרטנר אבל זה לא מה שמרגיע אותי.. אלא המעשים שלי- מי אני פתאום?? למה הפכתי? מה אני אמורה לעשות עכשיו? אני עוד לא מוכנה לחזור לארץ כי אני רוצה לעבוד על עצמי בטיול, אם זה להיות רגועה יותר או ביטחון עצמי.. מה שחשבתי שהשתפר פלאים עד לפני חודש ופה אני רואה שהלכתי 20 צעדים אחורה..אני לא מכירה את עצמי.. זקוקה נואשות לעזרה.. מפחדת פחד איימים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות