האם לפרוש מהלימודים?

אני כבר הרבה זמן חושבת על לפרוש מהלימודים אבל ממשיכה ומשקיעה, בכל זאת זו תחילת שנה ואין לי מה להפסיד .... אני רוצה לעבור לאמריקה להתקדם ולהגשים את השאיפות והמטרות שלי , אני בתהליך חיסכון שמתקדם מצויין , עד עכשיו אני בכיוון הנכון . הקריירה העתידית שלי לא מוצאת בתעודת בגרות / תואר כרגע ..... היום בבוקר אמא שלי גירשה אותי מהבית .. ההורים שלי גרושים , אבא שלי הוא בן אדם מאוד מקובע עם דעות ישנות , אמא שלי לא סבלנית , כעסנית , אלימה , אין לה זמן אלינו . שיתפתי אותה שקשה ללמוד בבית ספר כל עוד אין לי תמיכה ודאגה ממנה בנושא והיא טענה שהבינה אותי . היום בבוקר סיפרתי לה שאני צריכה שהיא תסיים אותי לתחנת האוטובוס כדי שאוכל לנסוע לבית הספר , היא יצאה עליי שלא אמרתי לה מראש ( לא יכולתי היא כל היום סגורה בחדר ישנה / בעבודה ) , והיא התחילה את היום הזה בגישה שלילית , 10 דקות לפני שהאוטובוס מגיע היא מתעצבנת ומודיעה שהיא לי תיקח אותי לתחנה . אני שיא העצבנית אומרת לה שהיא לא יכולה לעשות לי את זה ושם היא לא מסיעה אותי לתחנה אני לא הולכת לבית הספר , באותו הרגע היא הרימה עליי את המסרק שהיה על השולחן וכמעט הכתה אותי בו וזרקה אותי עליי , היא צעקה עליי " חתיכת כפויית טובה , את חושבת שאת מאיימת עליי ? אני לא מפחדת מאף אחד " . היא פשוט מתנהגת כמו פרנואידית , אני האחת שהכי מעריכה אותה בעולם , אני בכלליות מעריכה הכל בחיים האלו , והיא קוראת לי "כפויית טובה" . אני אמרתי לה "בסדר , אני מעכשיו לא הולכת ללימודים" . ואז היא אמרה לי " צאי לי מהבית , אני לא רוצה לראות אותך בבית הזה יותר ! "
אני עניתי לה " מה ? " והיא כמעט הכתה אותי שוב עם המסרק ואמרה לי " קחי את התיק שלך , עופי מכאן ! עופי מהבית הזה ! " . היא פשוט מטורפת . מטורפת . היא אמרה לי שהיא תדאג לי לתמיכה ודאגה ואפילו להסיע אותי לתחנה היא לא מסוגלת ? מילא אם הייתה לה סיבה מוצדקת אבל אם יש לה זמן להתאפר אז גם יכול להיות לה זמן להסיע אותי לתחנה ( בדיוק 3 דקות נסיעה ) . אין לי שום מוטיבציה ללמוד , במיוחד עכשיו ..... אני לא יודעת מה לעשות , אני גם אמרתי לאמא שלי שאני אפרוש , בכלליות לא כיף לי בבית ספר ואני מרגישה אבודה .... אין לי אמא , אין לי אבא בסיפור , עכשיו אני גרה בבית של סבתא שלי בלי אף אחד ואני צריכה דרכים לחיות ! איך אני יאכל ? איך אני אקנה בגד ללבוש ? איך אני אלך לרופא כשאהיה חולה ? איך אטפל בעצמי , הרי אני ילדה , עדיין לא עברתי את גיל 18 ואין לי את הזכויות שיש לאחד שעבר , את הכסף שיש לי אני חוסכת וגם את מה שאני אכניס אהיה חייבת לחסוך על מנת להתקדם אבל אצטרך בכל זאת משאבים לחיות .... אני חושבת לעבור לגור אצל חברה או למצוא משפחה מאמצת ( לא בציניות , אף על פי שזה נשמע כמו משפט של נערה מתבגרת ב"משבר" ) . האם לפרוש מבית הספר או להמשיך ? ואם כן אבחר להמשיך , איך אוכל לנסוע אליו כל יום? , איך אגיע לשם עם אוכל כמו ילדה נורמלית ? איך אקנה ספרי לימוד וציוד ? איך אצא לטיולים ללא אישור מההורים ואיך אשאר המוטיבציה להמשיך בכלל ? אני כיתה ט' יש לי עוד 4 שנים שלמות ללמוד ולאכול , בלי מוטיבציה לא אשרוד את זה .... מה עושים במצב כזה ? אני פשוט לא יודעת מה לעשות אני מרגישה אבודה !